קהלת 3:7
עת לקרוע ועת לתפור עת לחשות ועת לדבר׃
עת לקרוע ועת לתפור עת לחשות ועת לדבר׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
1¶ לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים׃
2עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע׃
3עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ועת לבנות׃
4עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד׃
5עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים עת לחבוק ועת לרחק מחבק׃
6עת לבקש ועת לאבד עת לשמור ועת להשליך׃
8עת לאהב ועת לשנא עת מלחמה ועת שלום׃
9מה יתרון העושה באשר הוא עמל׃
10ראיתי את הענין אשר נתן אלהים לבני האדם לענות בו׃
11את הכל עשה יפה בעתו גם את העלם נתן בלבם מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלהים מראש ועד סוף׃
12ידעתי כי אין טוב בם כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו׃
13לכן המשכיל בעת ההיא ידם כי עת רעה היא׃
15מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלהים יבקש את נרדף׃
16ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע׃
17אמרתי אני בלבי את הצדיק ואת הרשע ישפט האלהים כי עת לכל חפץ ועל כל המעשה שם׃
5שומר מצוה לא ידע דבר רע ועת ומשפט ידע לב חכם׃
6כי לכל חפץ יש עת ומשפט כי רעת האדם רבה עליו׃
9את כל זה ראיתי ונתון את לבי לכל מעשה אשר נעשה תחת השמש עת אשר שלט האדם באדם לרע לו׃
13ראה את מעשה האלהים כי מי יוכל לתקן את אשר עותו׃
14ביום טובה היה בטוב וביום רעה ראה גם את זה לעמת זה עשה האלהים על דברת שלא ימצא האדם אחריו מאומה׃
2טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה באשר הוא סוף כל האדם והחי יתן אל לבו׃
3טוב כעס משחק כי ברע פנים ייטב לב׃
4לב חכמים בבית אבל ולב כסילים בבית שמחה׃
5טוב לשמע גערת חכם מאיש שמע שיר כסילים׃
23שמחה לאיש במענה פיו ודבר בעתו מה טוב׃
1¶ הלא צבא לאנוש על ארץ וכימי שכיר ימיו׃
6בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך כי אינך יודע אי זה יכשר הזה או זה ואם שניהם כאחד טובים׃
12בא העת הגיע היום הקונה אל ישמח והמוכר אל יתאבל כי חרון אל כל המונה׃
2נאלמתי דומיה החשיתי מטוב וכאבי נעכר׃
12זרעו לכם לצדקה קצרו לפי חסד נירו לכם ניר ועת לדרוש את יהוה עד יבוא וירה צדק לכם׃
31הקשב איוב שמע לי החרש ואנכי אדבר׃
11שבתי וראה תחת השמש כי לא לקלים המרוץ ולא לגבורים המלחמה וגם לא לחכמים לחם וגם לא לנבנים עשר וגם לא לידעים חן כי עת ופגע יקרה את כלם׃
12כי גם לא ידע האדם את עתו כדגים שנאחזים במצודה רעה וכצפרים האחזות בפח כהם יוקשים בני האדם לעת רעה כשתפול עליהם פתאם׃
13גם זה ראיתי חכמה תחת השמש וגדולה היא אלי׃
27טוב לגבר כי ישא על בנעוריו׃
28ישב בדד וידם כי נטל עליו׃
21אין תפר מטלית בגד חדש על שמלה בלה כי אז ינתק מלויו החדש מן הבלה ותרע הקריעה׃
6עד אשר לא ירחק חבל הכסף ותרץ גלת הזהב ותשבר כד על המבוע ונרץ הגלגל אל הבור׃
7וישב העפר על הארץ כשהיה והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה׃
6טוב מלא כף נחת ממלא חפנים עמל ורעות רוח׃
5מי יתן החרש תחרישון ותהי לכם לחכמה׃
14עם מלכים ויעצי ארץ הבנים חרבות למו׃
28גם אויל מחריש חכם יחשב אטם שפתיו נבון׃
36וידבר אליהם גם אם המשל הזה אין איש מעלה מטלית של בגד חדש על בגד בלוי כי אז גם החדש יקרע וגם לא תשוה מטלית החדש לבלוי׃
9אל תבהל ברוחך לכעוס כי כעס בחיק כסילים ינוח׃
10אל תאמר מה היה שהימים הראשנים היו טובים מאלה כי לא מחכמה שאלת על זה׃
1¶ כי הנה בימים ההמה ובעת ההיא אשר אשוב את שבות יהודה וירושלם׃
29והוא ישקט ומי ירשע ויסתר פנים ומי ישורנו ועל גוי ועל אדם יחד׃
22וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו כי הוא חלקו כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו׃
3כבוד לאיש שבת מריב וכל אויל יתגלע׃