קהלת 12:6
עד אשר לא ירחק חבל הכסף ותרץ גלת הזהב ותשבר כד על המבוע ונרץ הגלגל אל הבור׃
עד אשר לא ירחק חבל הכסף ותרץ גלת הזהב ותשבר כד על המבוע ונרץ הגלגל אל הבור׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
7וישב העפר על הארץ כשהיה והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה׃
8הבל הבלים אמר הקוהלת הכל הבל׃
1¶ וזכר את בוראיך בימי בחורתיך עד אשר לא יבאו ימי הרעה והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ׃
2עד אשר לא תחשך השמש והאור והירח והכוכבים ושבו העבים אחר הגשם׃
3ביום שיזעו שמרי הבית והתעותו אנשי החיל ובטלו הטחנות כי מעטו וחשכו הראות בארבות׃
4וסגרו דלתים בשוק בשפל קול הטחנה ויקום לקול הצפור וישחו כל בנות השיר׃
5גם מגבה יראו וחתחתים בדרך וינאץ השקד ויסתבל החגב ותפר האביונה כי הלך האדם אל בית עולמו וסבבו בשוק הספדים׃
7כמו פלח ובקע בארץ נפזרו עצמינו לפי שאול׃
10וגבר ימות ויחלש ויגוע אדם ואיו׃
11אזלו מים מני ים ונהר יחרב ויבש׃
12ואיש שכב ולא יקום עד בלתי שמים לא יקיצו ולא יערו משנתם׃
11ימי עברו זמתי נתקו מורשי לבבי׃
11כי יש דברים הרבה מרבים הבל מה יתר לאדם׃
12כי מי יודע מה טוב לאדם בחיים מספר ימי חיי הבלו ויעשם כצל אשר מי יגיד לאדם מה יהיה אחריו תחת השמש׃
14ושברה כשבר נבל יוצרים כתות לא יחמל ולא ימצא במכתתו חרש לחתות אש מיקוד ולחשף מים מגבא׃
8כי אם שנים הרבה יחיה האדם בכלם ישמח ויזכר את ימי החשך כי הרבה יהיו כל שבא הבל׃
9שמח בחור בילדותיך ויטיבך לבך בימי בחורותך והלך בדרכי לבך ובמראי עיניך ודע כי על כל אלה יביאך האלהים במשפט׃
10והסר כעס מלבך והעבר רעה מבשרך כי הילדות והשחרות הבל׃
14הן יהרוס ולא יבנה יסגר על איש ולא יפתח׃
15הן יעצר במים ויבשו וישלחם ויהפכו ארץ׃
10כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול אשר אתה הלך שמה׃
20הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר׃
15יגוע כל בשר יחד ואדם על עפר ישוב׃
12עדנו באבו לא יקטף ולפני כל חציר ייבש׃
12בישישים חכמה וארך ימים תבונה׃
6עת לבקש ועת לאבד עת לשמור ועת להשליך׃
21הלא נסע יתרם בם ימותו ולא בחכמה׃
2טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה באשר הוא סוף כל האדם והחי יתן אל לבו׃
12כי גם לא ידע האדם את עתו כדגים שנאחזים במצודה רעה וכצפרים האחזות בפח כהם יוקשים בני האדם לעת רעה כשתפול עליהם פתאם׃
16בדי שאל תרדנה אם יחד על עפר נחת׃
17אל תרשע הרבה ואל תהי סכל למה תמות בלא עתך׃
6ואלו חיה אלף שנים פעמים וטובה לא ראה הלא אל מקום אחד הכל הולך׃
11ונהמת באחריתך בכלות בשרך ושארך׃
9טוב מראה עינים מהלך נפש גם זה הבל ורעות רוח׃
33וכל כלי חרש אשר יפל מהם אל תוכו כל אשר בתוכו יטמא ואתו תשברו׃
22כתפי משכמה תפול ואזרעי מקנה תשבר׃
12אם כח אבנים כחי אם בשרי נחוש׃
5לפיד בוז לעשתות שאנן נכון למועדי רגל׃
14כי מות נמות וכמים הנגרים ארצה אשר לא יאספו ולא ישא אלהים נפש וחשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח׃
22ותקרב לשחת נפשו וחיתו לממתים׃
19אף שכני בתי חמר אשר בעפר יסודם ידכאום לפני עש׃
6שערי הנהרות נפתחו וההיכל נמוג׃
15על כן פתאם יבוא אידו פתע ישבר ואין מרפא׃
26תבוא בכלח אלי קבר כעלות גדיש בעתו׃
15שתה מים מבורך ונזלים מתוך בארך׃
16יפוצו מעינתיך חוצה ברחבות פלגי מים׃
10והיו שתתיה מדכאים כל עשי שכר אגמי נפש׃
17עבשו פרדות תחת מגרפתיהם נשמו אצרות נהרסו ממגרות כי הביש דגן׃
2הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל׃
22כי שנות מספר יאתיו וארח לא אשוב אהלך׃