יחזקאל 20:36

תנ ך עברי מודרני

כאשר נשפטתי את אבותיכם במדבר ארץ מצרים כן אשפט אתכם נאם אדני יהוה׃

משאבים נוספים

פסוקים מקושרים

  • במ׳ 11:1-9 : 1 ¶ ויהי העם כמתאננים רע באזני יהוה וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה ותאכל בקצה המחנה׃ 2 ויצעק העם אל משה ויתפלל משה אל יהוה ותשקע האש׃ 3 ויקרא שם המקום ההוא תבערה כי בערה בם אש יהוה׃ 4 והאספסף אשר בקרבו התאוו תאוה וישבו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכלנו בשר׃ 5 זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם את הקשאים ואת האבטחים ואת החציר ואת הבצלים ואת השומים׃ 6 ועתה נפשנו יבשה אין כל בלתי אל המן עינינו׃ 7 והמן כזרע גד הוא ועינו כעין הבדלח׃ 8 שטו העם ולקטו וטחנו ברחים או דכו במדכה ובשלו בפרור ועשו אתו עגות והיה טעמו כטעם לשד השמן׃ 9 וברדת הטל על המחנה לילה ירד המן עליו׃ 10 וישמע משה את העם בכה למשפחתיו איש לפתח אהלו ויחר אף יהוה מאד ובעיני משה רע׃ 11 ויאמר משה אל יהוה למה הרעת לעבדך ולמה לא מצתי חן בעיניך לשום את משא כל העם הזה עלי׃ 12 האנכי הריתי את כל העם הזה אם אנכי ילדתיהו כי תאמר אלי שאהו בחיקך כאשר ישא האמן את הינק על האדמה אשר נשבעת לאבתיו׃ 13 מאין לי בשר לתת לכל העם הזה כי יבכו עלי לאמר תנה לנו בשר ונאכלה׃ 14 לא אוכל אנכי לבדי לשאת את כל העם הזה כי כבד ממני׃ 15 ואם ככה את עשה לי הרגני נא הרג אם מצאתי חן בעיניך ואל אראה ברעתי׃ 16 ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש מזקני ישראל אשר ידעת כי הם זקני העם ושטריו ולקחת אתם אל אהל מועד והתיצבו שם עמך׃ 17 וירדתי ודברתי עמך שם ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם ונשאו אתך במשא העם ולא תשא אתה לבדך׃ 18 ואל העם תאמר התקדשו למחר ואכלתם בשר כי בכיתם באזני יהוה לאמר מי יאכלנו בשר כי טוב לנו במצרים ונתן יהוה לכם בשר ואכלתם׃ 19 לא יום אחד תאכלון ולא יומים ולא חמשה ימים ולא עשרה ימים ולא עשרים יום׃ 20 עד חדש ימים עד אשר יצא מאפכם והיה לכם לזרא יען כי מאסתם את יהוה אשר בקרבכם ותבכו לפניו לאמר למה זה יצאנו ממצרים׃ 21 ויאמר משה שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו ואתה אמרת בשר אתן להם ואכלו חדש ימים׃ 22 הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם אם את כל דגי הים יאסף להם ומצא להם׃ 23 ויאמר יהוה אל משה היד יהוה תקצר עתה תראה היקרך דברי אם לא׃ 24 ויצא משה וידבר אל העם את דברי יהוה ויאסף שבעים איש מזקני העם ויעמד אתם סביבת האהל׃ 25 וירד יהוה בענן וידבר אליו ויאצל מן הרוח אשר עליו ויתן על שבעים איש הזקנים ויהי כנוח עליהם הרוח ויתנבאו ולא יספו׃ 26 וישארו שני אנשים במחנה שם האחד אלדד ושם השני מידד ותנח עליהם הרוח והמה בכתבים ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה׃ 27 וירץ הנער ויגד למשה ויאמר אלדד ומידד מתנבאים במחנה׃ 28 ויען יהושע בן נון משרת משה מבחריו ויאמר אדני משה כלאם׃ 29 ויאמר לו משה המקנא אתה לי ומי יתן כל עם יהוה נביאים כי יתן יהוה את רוחו עליהם׃ 30 ויאסף משה אל המחנה הוא וזקני ישראל׃ 31 ורוח נסע מאת יהוה ויגז שלוים מן הים ויטש על המחנה כדרך יום כה וכדרך יום כה סביבות המחנה וכאמתים על פני הארץ׃ 32 ויקם העם כל היום ההוא וכל הלילה וכל יום המחרת ויאספו את השלו הממעיט אסף עשרה חמרים וישטחו להם שטוח סביבות המחנה׃ 33 הבשר עודנו בין שניהם טרם יכרת ואף יהוה חרה בעם ויך יהוה בעם מכה רבה מאד׃ 34 ויקרא את שם המקום ההוא קברות התאוה כי שם קברו את העם המתאוים׃ 35 מקברות התאוה נסעו העם חצרות ויהיו בחצרות׃
  • קור״א 10:5-9 : 5 אבל ברבם לא רצה האלהים ופגריהם נפלו במדבר׃ 6 וכל זאת היתה לנו למופת לבלתי התאות לרעה כאשר התאוו גם המה׃ 7 ולא תהיו עבדי אלילים כאשר היו מקצתם כמו שכתוב וישב העם לאכל ושתו ויקמו לצחק׃ 8 ולא נהיה זנים כאשר זנו מקצתם ויפלו ביום אחד שלשה ועשרים אלף איש׃ 9 ולא ננסה את המשיח כאשר נסוהו מקצתם ויאבדום הנחשים׃ 10 גם לא תלינו כאשר הלינו מקצתם וימותו ביד המשחית׃
  • יח׳ 20:13 : 13 וימרו בי בית ישראל במדבר בחקותי לא הלכו ואת משפטי מאסו אשר יעשה אתם האדם וחי בהם ואת שבתתי חללו מאד ואמר לשפך חמתי עליהם במדבר לכלותם׃
  • יח׳ 20:21 : 21 וימרו בי הבנים בחקותי לא הלכו ואת משפטי לא שמרו לעשות אותם אשר יעשה אותם האדם וחי בהם את שבתותי חללו ואמר לשפך חמתי עליהם לכלות אפי בם במדבר׃
  • שמ׳ 32:7-9 : 7 וידבר יהוה אל משה לך רד כי שחת עמך אשר העלית מארץ מצרים׃ 8 סרו מהר מן הדרך אשר צויתם עשו להם עגל מסכה וישתחוו לו ויזבחו לו ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים׃ 9 ויאמר יהוה אל משה ראיתי את העם הזה והנה עם קשה ערף הוא׃ 10 ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול׃ 11 ויחל משה את פני יהוה אלהיו ויאמר למה יהוה יחרה אפך בעמך אשר הוצאת מארץ מצרים בכח גדול וביד חזקה׃ 12 למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם להרג אתם בהרים ולכלתם מעל פני האדמה שוב מחרון אפך והנחם על הרעה לעמך׃ 13 זכר לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם בך ותדבר אלהם ארבה את זרעכם ככוכבי השמים וכל הארץ הזאת אשר אמרתי אתן לזרעכם ונחלו לעלם׃ 14 וינחם יהוה על הרעה אשר דבר לעשות לעמו׃ 15 ויפן וירד משה מן ההר ושני לחת העדת בידו לחת כתבים משני עבריהם מזה ומזה הם כתבים׃ 16 והלחת מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלחת׃ 17 וישמע יהושע את קול העם ברעה ויאמר אל משה קול מלחמה במחנה׃ 18 ויאמר אין קול ענות גבורה ואין קול ענות חלושה קול ענות אנכי שמע׃ 19 ויהי כאשר קרב אל המחנה וירא את העגל ומחלת ויחר אף משה וישלך מידו את הלחת וישבר אתם תחת ההר׃ 20 ויקח את העגל אשר עשו וישרף באש ויטחן עד אשר דק ויזר על פני המים וישק את בני ישראל׃ 21 ויאמר משה אל אהרן מה עשה לך העם הזה כי הבאת עליו חטאה גדלה׃ 22 ויאמר אהרן אל יחר אף אדני אתה ידעת את העם כי ברע הוא׃ 23 ויאמרו לי עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו׃ 24 ואמר להם למי זהב התפרקו ויתנו לי ואשלכהו באש ויצא העגל הזה׃ 25 וירא משה את העם כי פרע הוא כי פרעה אהרן לשמצה בקמיהם׃ 26 ויעמד משה בשער המחנה ויאמר מי ליהוה אלי ויאספו אליו כל בני לוי׃ 27 ויאמר להם כה אמר יהוה אלהי ישראל שימו איש חרבו על ירכו עברו ושובו משער לשער במחנה והרגו איש את אחיו ואיש את רעהו ואיש את קרבו׃ 28 ויעשו בני לוי כדבר משה ויפל מן העם ביום ההוא כשלשת אלפי איש׃ 29 ויאמר משה מלאו ידכם היום ליהוה כי איש בבנו ובאחיו ולתת עליכם היום ברכה׃ 30 ויהי ממחרת ויאמר משה אל העם אתם חטאתם חטאה גדלה ועתה אעלה אל יהוה אולי אכפרה בעד חטאתכם׃ 31 וישב משה אל יהוה ויאמר אנא חטא העם הזה חטאה גדלה ויעשו להם אלהי זהב׃ 32 ועתה אם תשא חטאתם ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת׃ 33 ויאמר יהוה אל משה מי אשר חטא לי אמחנו מספרי׃ 34 ועתה לך נחה את העם אל אשר דברתי לך הנה מלאכי ילך לפניך וביום פקדי ופקדתי עליהם חטאתם׃ 35 ויגף יהוה את העם על אשר עשו את העגל אשר עשה אהרן׃
  • במ׳ 14:1-9 : 1 ¶ ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא׃ 2 וילנו על משה ועל אהרן כל בני ישראל ויאמרו אלהם כל העדה לו מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לו מתנו׃ 3 ולמה יהוה מביא אתנו אל הארץ הזאת לנפל בחרב נשינו וטפנו יהיו לבז הלוא טוב לנו שוב מצרימה׃ 4 ויאמרו איש אל אחיו נתנה ראש ונשובה מצרימה׃ 5 ויפל משה ואהרן על פניהם לפני כל קהל עדת בני ישראל׃ 6 ויהושע בן נון וכלב בן יפנה מן התרים את הארץ קרעו בגדיהם׃ 7 ויאמרו אל כל עדת בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה טובה הארץ מאד מאד׃ 8 אם חפץ בנו יהוה והביא אתנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו ארץ אשר הוא זבת חלב ודבש׃ 9 אך ביהוה אל תמרדו ואתם אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם סר צלם מעליהם ויהוה אתנו אל תיראם׃ 10 ויאמרו כל העדה לרגום אתם באבנים וכבוד יהוה נראה באהל מועד אל כל בני ישראל׃ 11 ויאמר יהוה אל משה עד אנה ינאצני העם הזה ועד אנה לא יאמינו בי בכל האתות אשר עשיתי בקרבו׃ 12 אכנו בדבר ואורשנו ואעשה אתך לגוי גדול ועצום ממנו׃ 13 ויאמר משה אל יהוה ושמעו מצרים כי העלית בכחך את העם הזה מקרבו׃ 14 ואמרו אל יושב הארץ הזאת שמעו כי אתה יהוה בקרב העם הזה אשר עין בעין נראה אתה יהוה ועננך עמד עלהם ובעמד ענן אתה הלך לפניהם יומם ובעמוד אש לילה׃ 15 והמתה את העם הזה כאיש אחד ואמרו הגוים אשר שמעו את שמעך לאמר׃ 16 מבלתי יכלת יהוה להביא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע להם וישחטם במדבר׃ 17 ועתה יגדל נא כח אדני כאשר דברת לאמר׃ 18 יהוה ארך אפים ורב חסד נשא עון ופשע ונקה לא ינקה פקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים׃ 19 סלח נא לעון העם הזה כגדל חסדך וכאשר נשאתה לעם הזה ממצרים ועד הנה׃ 20 ויאמר יהוה סלחתי כדברך׃ 21 ואולם חי אני וימלא כבוד יהוה את כל הארץ׃ 22 כי כל האנשים הראים את כבדי ואת אתתי אשר עשיתי במצרים ובמדבר וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי׃ 23 אם יראו את הארץ אשר נשבעתי לאבתם וכל מנאצי לא יראוה׃ 24 ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי והביאתיו אל הארץ אשר בא שמה וזרעו יורשנה׃ 25 והעמלקי והכנעני יושב בעמק מחר פנו וסעו לכם המדבר דרך ים סוף׃ 26 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר׃ 27 עד מתי לעדה הרעה הזאת אשר המה מלינים עלי את תלנות בני ישראל אשר המה מלינים עלי שמעתי׃ 28 אמר אלהם חי אני נאם יהוה אם לא כאשר דברתם באזני כן אעשה לכם׃ 29 במדבר הזה יפלו פגריכם וכל פקדיכם לכל מספרכם מבן עשרים שנה ומעלה אשר הלינתם עלי׃ 30 אם אתם תבאו אל הארץ אשר נשאתי את ידי לשכן אתכם בה כי אם כלב בן יפנה ויהושע בן נון׃ 31 וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה והביאתי אתם וידעו את הארץ אשר מאסתם בה׃ 32 ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה׃ 33 ובניכם יהיו רעים במדבר ארבעים שנה ונשאו את זנותיכם עד תם פגריכם במדבר׃ 34 במספר הימים אשר תרתם את הארץ ארבעים יום יום לשנה יום לשנה תשאו את עונתיכם ארבעים שנה וידעתם את תנואתי׃ 35 אני יהוה דברתי אם לא זאת אעשה לכל העדה הרעה הזאת הנועדים עלי במדבר הזה יתמו ושם ימתו׃ 36 והאנשים אשר שלח משה לתור את הארץ וישבו וילונו עליו את כל העדה להוציא דבה על הארץ׃ 37 וימתו האנשים מוצאי דבת הארץ רעה במגפה לפני יהוה׃ 38 ויהושע בן נון וכלב בן יפנה חיו מן האנשים ההם ההלכים לתור את הארץ׃ 39 וידבר משה את הדברים האלה אל כל בני ישראל ויתאבלו העם מאד׃ 40 וישכמו בבקר ויעלו אל ראש ההר לאמר הננו ועלינו אל המקום אשר אמר יהוה כי חטאנו׃ 41 ויאמר משה למה זה אתם עברים את פי יהוה והוא לא תצלח׃ 42 אל תעלו כי אין יהוה בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם׃ 43 כי העמלקי והכנעני שם לפניכם ונפלתם בחרב כי על כן שבתם מאחרי יהוה ולא יהיה יהוה עמכם׃ 44 ויעפלו לעלות אל ראש ההר וארון ברית יהוה ומשה לא משו מקרב המחנה׃ 45 וירד העמלקי והכנעני הישב בהר ההוא ויכום ויכתום עד החרמה׃
  • במ׳ 16:1-9 : 1 ¶ ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן פלת בני ראובן׃ 2 ויקמו לפני משה ואנשים מבני ישראל חמשים ומאתים נשיאי עדה קראי מועד אנשי שם׃ 3 ויקהלו על משה ועל אהרן ויאמרו אלהם רב לכם כי כל העדה כלם קדשים ובתוכם יהוה ומדוע תתנשאו על קהל יהוה׃ 4 וישמע משה ויפל על פניו׃ 5 וידבר אל קרח ואל כל עדתו לאמר בקר וידע יהוה את אשר לו ואת הקדוש והקריב אליו ואת אשר יבחר בו יקריב אליו׃ 6 זאת עשו קחו לכם מחתות קרח וכל עדתו׃ 7 ותנו בהן אש ושימו עליהן קטרת לפני יהוה מחר והיה האיש אשר יבחר יהוה הוא הקדוש רב לכם בני לוי׃ 8 ויאמר משה אל קרח שמעו נא בני לוי׃ 9 המעט מכם כי הבדיל אלהי ישראל אתכם מעדת ישראל להקריב אתכם אליו לעבד את עבדת משכן יהוה ולעמד לפני העדה לשרתם׃ 10 ויקרב אתך ואת כל אחיך בני לוי אתך ובקשתם גם כהנה׃ 11 לכן אתה וכל עדתך הנעדים על יהוה ואהרן מה הוא כי תלונו עליו׃ 12 וישלח משה לקרא לדתן ולאבירם בני אליאב ויאמרו לא נעלה׃ 13 המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר כי תשתרר עלינו גם השתרר׃ 14 אף לא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאתנו ותתן לנו נחלת שדה וכרם העיני האנשים ההם תנקר לא נעלה׃ 15 ויחר למשה מאד ויאמר אל יהוה אל תפן אל מנחתם לא חמור אחד מהם נשאתי ולא הרעתי את אחד מהם׃ 16 ויאמר משה אל קרח אתה וכל עדתך היו לפני יהוה אתה והם ואהרן מחר׃ 17 וקחו איש מחתתו ונתתם עליהם קטרת והקרבתם לפני יהוה איש מחתתו חמשים ומאתים מחתת ואתה ואהרן איש מחתתו׃ 18 ויקחו איש מחתתו ויתנו עליהם אש וישימו עליהם קטרת ויעמדו פתח אהל מועד ומשה ואהרן׃ 19 ויקהל עליהם קרח את כל העדה אל פתח אהל מועד וירא כבוד יהוה אל כל העדה׃ 20 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר׃ 21 הבדלו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע׃ 22 ויפלו על פניהם ויאמרו אל אלהי הרוחת לכל בשר האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצף׃ 23 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 24 דבר אל העדה לאמר העלו מסביב למשכן קרח דתן ואבירם׃ 25 ויקם משה וילך אל דתן ואבירם וילכו אחריו זקני ישראל׃ 26 וידבר אל העדה לאמר סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה ואל תגעו בכל אשר להם פן תספו בכל חטאתם׃ 27 ויעלו מעל משכן קרח דתן ואבירם מסביב ודתן ואבירם יצאו נצבים פתח אהליהם ונשיהם ובניהם וטפם׃ 28 ויאמר משה בזאת תדעון כי יהוה שלחני לעשות את כל המעשים האלה כי לא מלבי׃ 29 אם כמות כל האדם ימתון אלה ופקדת כל האדם יפקד עליהם לא יהוה שלחני׃ 30 ואם בריאה יברא יהוה ופצתה האדמה את פיה ובלעה אתם ואת כל אשר להם וירדו חיים שאלה וידעתם כי נאצו האנשים האלה את יהוה׃ 31 ויהי ככלתו לדבר את כל הדברים האלה ותבקע האדמה אשר תחתיהם׃ 32 ותפתח הארץ את פיה ותבלע אתם ואת בתיהם ואת כל האדם אשר לקרח ואת כל הרכוש׃ 33 וירדו הם וכל אשר להם חיים שאלה ותכס עליהם הארץ ויאבדו מתוך הקהל׃ 34 וכל ישראל אשר סביבתיהם נסו לקלם כי אמרו פן תבלענו הארץ׃ 35 ואש יצאה מאת יהוה ותאכל את החמשים ומאתים איש מקריבי הקטרת׃ 36 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 37 אמר אל אלעזר בן אהרן הכהן וירם את המחתת מבין השרפה ואת האש זרה הלאה כי קדשו׃ 38 את מחתות החטאים האלה בנפשתם ועשו אתם רקעי פחים צפוי למזבח כי הקריבם לפני יהוה ויקדשו ויהיו לאות לבני ישראל׃ 39 ויקח אלעזר הכהן את מחתות הנחשת אשר הקריבו השרפים וירקעום צפוי למזבח׃ 40 זכרון לבני ישראל למען אשר לא יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרן הוא להקטיר קטרת לפני יהוה ולא יהיה כקרח וכעדתו כאשר דבר יהוה ביד משה לו׃ 41 וילנו כל עדת בני ישראל ממחרת על משה ועל אהרן לאמר אתם המתם את עם יהוה׃ 42 ויהי בהקהל העדה על משה ועל אהרן ויפנו אל אהל מועד והנה כסהו הענן וירא כבוד יהוה׃ 43 ויבא משה ואהרן אל פני אהל מועד׃ 44 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 45 הרמו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע ויפלו על פניהם׃ 46 ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה ותן עליה אש מעל המזבח ושים קטרת והולך מהרה אל העדה וכפר עליהם כי יצא הקצף מלפני יהוה החל הנגף׃ 47 ויקח אהרן כאשר דבר משה וירץ אל תוך הקהל והנה החל הנגף בעם ויתן את הקטרת ויכפר על העם׃ 48 ויעמד בין המתים ובין החיים ותעצר המגפה׃ 49 ויהיו המתים במגפה ארבעה עשר אלף ושבע מאות מלבד המתים על דבר קרח׃ 50 וישב אהרן אל משה אל פתח אהל מועד והמגפה נעצרה׃
  • במ׳ 25:1-9 : 1 ¶ וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות אל בנות מואב׃ 2 ותקראן לעם לזבחי אלהיהן ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן׃ 3 ויצמד ישראל לבעל פעור ויחר אף יהוה בישראל׃ 4 ויאמר יהוה אל משה קח את כל ראשי העם והוקע אותם ליהוה נגד השמש וישב חרון אף יהוה מישראל׃ 5 ויאמר משה אל שפטי ישראל הרגו איש אנשיו הנצמדים לבעל פעור׃ 6 והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל אחיו את המדינית לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל והמה בכים פתח אהל מועד׃ 7 וירא פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן ויקם מתוך העדה ויקח רמח בידו׃ 8 ויבא אחר איש ישראל אל הקבה וידקר את שניהם את איש ישראל ואת האשה אל קבתה ותעצר המגפה מעל בני ישראל׃ 9 ויהיו המתים במגפה ארבעה ועשרים אלף׃ 10 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 11 פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי׃ 12 לכן אמר הנני נתן לו את בריתי שלום׃ 13 והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם תחת אשר קנא לאלהיו ויכפר על בני ישראל׃ 14 ושם איש ישראל המכה אשר הכה את המדינית זמרי בן סלוא נשיא בית אב לשמעני׃ 15 ושם האשה המכה המדינית כזבי בת צור ראש אמות בית אב במדין הוא׃ 16 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 17 צרור את המדינים והכיתם אותם׃ 18 כי צררים הם לכם בנכליהם אשר נכלו לכם על דבר פעור ועל דבר כזבי בת נשיא מדין אחתם המכה ביום המגפה על דבר פעור׃
  • תה׳ 106:15-48 : 15 ויתן להם שאלתם וישלח רזון בנפשם׃ 16 ויקנאו למשה במחנה לאהרן קדוש יהוה׃ 17 תפתח ארץ ותבלע דתן ותכס על עדת אבירם׃ 18 ותבער אש בעדתם להבה תלהט רשעים׃ 19 יעשו עגל בחרב וישתחוו למסכה׃ 20 וימירו את כבודם בתבנית שור אכל עשב׃ 21 שכחו אל מושיעם עשה גדלות במצרים׃ 22 נפלאות בארץ חם נוראות על ים סוף׃ 23 ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית׃ 24 וימאסו בארץ חמדה לא האמינו לדברו׃ 25 וירגנו באהליהם לא שמעו בקול יהוה׃ 26 וישא ידו להם להפיל אותם במדבר׃ 27 ולהפיל זרעם בגוים ולזרותם בארצות׃ 28 ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים׃ 29 ויכעיסו במעלליהם ותפרץ בם מגפה׃ 30 ויעמד פינחס ויפלל ותעצר המגפה׃ 31 ותחשב לו לצדקה לדר ודר עד עולם׃ 32 ויקציפו על מי מריבה וירע למשה בעבורם׃ 33 כי המרו את רוחו ויבטא בשפתיו׃ 34 לא השמידו את העמים אשר אמר יהוה להם׃ 35 ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם׃ 36 ויעבדו את עצביהם ויהיו להם למוקש׃ 37 ויזבחו את בניהם ואת בנותיהם לשדים׃ 38 וישפכו דם נקי דם בניהם ובנותיהם אשר זבחו לעצבי כנען ותחנף הארץ בדמים׃ 39 ויטמאו במעשיהם ויזנו במעלליהם׃ 40 ויחר אף יהוה בעמו ויתעב את נחלתו׃ 41 ויתנם ביד גוים וימשלו בהם שנאיהם׃ 42 וילחצום אויביהם ויכנעו תחת ידם׃ 43 פעמים רבות יצילם והמה ימרו בעצתם וימכו בעונם׃ 44 וירא בצר להם בשמעו את רנתם׃ 45 ויזכר להם בריתו וינחם כרב חסדו׃ 46 ויתן אותם לרחמים לפני כל שוביהם׃ 47 הושיענו יהוה אלהינו וקבצנו מן הגוים להדות לשם קדשך להשתבח בתהלתך׃ 48 ברוך יהוה אלהי ישראל מן העולם ועד העולם ואמר כל העם אמן הללו יה׃

פסוקים דומים (AI)

פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.

  • יח׳ 20:33-35
    3 פסוקים
    87%

    33חי אני נאם אדני יהוה אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם׃

    34והוצאתי אתכם מן העמים וקבצתי אתכם מן הארצות אשר נפוצתם בם ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה׃

    35והבאתי אתכם אל מדבר העמים ונשפטתי אתכם שם פנים אל פנים׃

  • יח׳ 20:37-38
    2 פסוקים
    78%

    37והעברתי אתכם תחת השבט והבאתי אתכם במסרת הברית׃

    38וברותי מכם המרדים והפושעים בי מארץ מגוריהם אוציא אותם ואל אדמת ישראל לא יבוא וידעתם כי אני יהוה׃

  • 9לכן עד אריב אתכם נאם יהוה ואת בני בניכם אריב׃

  • יר׳ 11:6-7
    2 פסוקים
    74%

    6ויאמר יהוה אלי קרא את כל הדברים האלה בערי יהודה ובחצות ירושלם לאמר שמעו את דברי הברית הזאת ועשיתם אותם׃

    7כי העד העדתי באבותיכם ביום העלותי אותם מארץ מצרים ועד היום הזה השכם והעד לאמר שמעו בקולי׃

  • 20ופרשתי עליו רשתי ונתפש במצודתי והביאותיהו בבלה ונשפטתי אתו שם מעלו אשר מעל בי׃

  • 4אשר צויתי את אבותיכם ביום הוציאי אותם מארץ מצרים מכור הברזל לאמר שמעו בקולי ועשיתם אותם ככל אשר אצוה אתכם והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלהים׃

  • 29למה תריבו אלי כלכם פשעתם בי נאם יהוה׃

  • 27לכן דבר אל בית ישראל בן אדם ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה עוד זאת גדפו אותי אבותיכם במעלם בי מעל׃

  • יח׳ 20:3-4
    2 פסוקים
    71%

    3בן אדם דבר את זקני ישראל ואמרת אלהם כה אמר אדני יהוה הלדרש אתי אתם באים חי אני אם אדרש לכם נאם אדני יהוה׃

    4התשפט אתם התשפוט בן אדם את תועבת אבותם הודיעם׃

  • 10ואוציאם מארץ מצרים ואבאם אל המדבר׃

  • 45ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

  • יח׳ 20:18-19
    2 פסוקים
    71%

    18ואמר אל בניהם במדבר בחוקי אבותיכם אל תלכו ואת משפטיהם אל תשמרו ובגלוליהם אל תטמאו׃

    19אני יהוה אלהיכם בחקותי לכו ואת משפטי שמרו ועשו אותם׃

  • 13כה אמר יהוה אלהי ישראל אנכי כרתי ברית את אבותיכם ביום הוצאי אותם מארץ מצרים מבית עבדים לאמר׃

  • 45וזכרתי להם ברית ראשנים אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לעיני הגוים להית להם לאלהים אני יהוה׃

  • יח׳ 20:30-31
    2 פסוקים
    70%

    30לכן אמר אל בית ישראל כה אמר אדני יהוה הבדרך אבותיכם אתם נטמאים ואחרי שקוציהם אתם זנים׃

    31ובשאת מתנתיכם בהעביר בניכם באש אתם נטמאים לכל גלוליכם עד היום ואני אדרש לכם בית ישראל חי אני נאם אדני יהוה אם אדרש לכם׃

  • 8והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אתה לאברהם ליצחק וליעקב ונתתי אתה לכם מורשה אני יהוה׃

  • 42וידעתם כי אני יהוה בהביאי אתכם אל אדמת ישראל אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה לאבותיכם׃

  • 21וימרו בי הבנים בחקותי לא הלכו ואת משפטי לא שמרו לעשות אותם אשר יעשה אותם האדם וחי בהם את שבתותי חללו ואמר לשפך חמתי עליהם לכלות אפי בם במדבר׃

  • 16ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

  • 5אני ידעתיך במדבר בארץ תלאבות׃

  • 9ואנכי יהוה אלהיך מארץ מצרים עד אושיבך באהלים כימי מועד׃

  • 15וגם אני נשאתי ידי להם במדבר לבלתי הביא אותם אל הארץ אשר נתתי זבת חלב ודבש צבי היא לכל הארצות׃

  • 36ויאמר יהוה אלי בן אדם התשפוט את אהלה ואת אהליבה והגד להן את תועבותיהן׃

  • 28וישבתם בארץ אשר נתתי לאבתיכם והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלהים׃

  • 3עמי מה עשיתי לך ומה הלאתיך ענה בי׃

  • 9והוצאתי אתכם מתוכה ונתתי אתכם ביד זרים ועשיתי בכם שפטים׃

  • 28אמר אלהם חי אני נאם יהוה אם לא כאשר דברתם באזני כן אעשה לכם׃

  • 14אני יהוה דברתי באה ועשיתי לא אפרע ולא אחוס ולא אנחם כדרכיך וכעלילותיך שפטוך נאם אדני יהוה׃

  • 19ואנכי אמרתי איך אשיתך בבנים ואתן לך ארץ חמדה נחלת צבי צבאות גוים ואמר אבי תקראו לי ומאחרי לא תשובו׃

  • 34וישמע יהוה את קול דבריכם ויקצף וישבע לאמר׃

  • 6ביום ההוא נשאתי ידי להם להוציאם מארץ מצרים אל ארץ אשר תרתי להם זבת חלב ודבש צבי היא לכל הארצות׃

  • 9אשר נסוני אבותיכם בחנוני גם ראו פעלי ארבעים שנה׃

  • 7ועתה התיצבו ואשפטה אתכם לפני יהוה את כל צדקות יהוה אשר עשה אתכם ואת אבותיכם׃

  • 20ואמרתם לא יתכן דרך אדני איש כדרכיו אשפוט אתכם בית ישראל׃

  • 20הגידו זאת בבית יעקב והשמיעוה ביהודה לאמר׃

  • 19ועשיתי שפטים במצרים וידעו כי אני יהוה׃

  • 9ויאמר אליהם כה אמר יהוה אלהי ישראל אשר שלחתם אתי אליו להפיל תחנתכם לפניו׃

  • 14לכן הנה אנכי מפתיה והלכתיה המדבר ודברתי על לבה׃

  • 19דבר יהוה עליכם שארית יהודה אל תבאו מצרים ידע תדעו כי העידתי בכם היום׃

  • 35אני יהוה דברתי אם לא זאת אעשה לכל העדה הרעה הזאת הנועדים עלי במדבר הזה יתמו ושם ימתו׃

  • 21וכנסתי אתכם ונפחתי עליכם באש עברתי ונתכתם בתוכה׃

  • 13וימרו בי בית ישראל במדבר בחקותי לא הלכו ואת משפטי מאסו אשר יעשה אתם האדם וחי בהם ואת שבתתי חללו מאד ואמר לשפך חמתי עליהם במדבר לכלותם׃

  • 31ובמדבר אשר ראית אשר נשאך יהוה אלהיך כאשר ישא איש את בנו בכל הדרך אשר הלכתם עד באכם עד המקום הזה׃