מרקוס 14:18
ויסבו ויאכלו ויאמר ישוע אמן אמר אני לכם אחד מכם האכל אתי ימסרני׃
ויסבו ויאכלו ויאמר ישוע אמן אמר אני לכם אחד מכם האכל אתי ימסרני׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
20ויהי בערב ויסב עם שנים העשר׃
21ובאכלם ויאמר אמן אמר אני לכם כי אחד מכם ימסרני׃
22ויתעצבו מאד ויחלו איש ואיש לאמר לו האנכי הוא אדני׃
23ויען ויאמר האיש אשר טבל עמי את ידו בקערה הוא ימסרני׃
19ויחלו להתעצב ויאמרו אליו זה אחר זה הכי אני הוא׃
20ויען ויאמר אליהם אחד משנים העשר הוא הטבל עמי בקערה׃
21הן בן האדם הלך ילך כאשר כתוב עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר בן האדם טוב לאיש ההוא שלא נולד׃
22ויהי באכלם ויקח ישוע לחם ויברך ויבצע ויתן להם ויאמר קחו אכלו זה הוא גופי׃
23ויקח את הכוס ויברך ויתן להם וישתו ממנה כלם׃
21ויהי ככלות ישוע לדבר הדברים האלה ויבהל ברוחו ויעד ויאמר אמן אמן אני אמר לכם כי אחד מכם ימסרני׃
22ויתראו תלמידיו ויתמהו איש אל רעהו לדעת על מי דבר׃
21אך הנה יד המסר אותי אתי על השלחן׃
22כי הן בן האדם הלך לו כפי אשר נחרץ עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר׃
23והם החלו לחקר איש את רעהו מי הוא זה מהם אשר יעשה זאת׃
18לא על כלכם דברתי יודע אני את אשר בחרתי בהם אך למען ימלא הכתוב אוכל לחמי הגדיל עלי עקב׃
19מעתה אני אמר לכם בטרם היותה למען בבואה תאמינו כי אני הוא׃
17ויהי בערב ויבא עם שנים העשר׃
14ויהי כאשר הגיעה השעה ויסב הוא ושנים עשר השליחים אתו׃
15ויאמר אליהם נכסף נכספתי לאכל אתכם את הפסח הזה לפני ענותי׃
16כי אמר אני לכם אינני אכל אותו עוד עד כי ימלא במלכות האלהים׃
25ויען יהודה המסר אותו ויאמר רבי האני הוא ויאמר אליו אתה אמרת׃
26ובאכלם ויקח ישוע את הלחם ויברך ויבצע ויתן לתלמידים ויאמר קחו ואכלו זה הוא גופי׃
42קומו ונלכה הנה המוסר אותי קרב׃
43עודנו מדבר ויהודה בא והוא אחד משנים העשר ועמו המון רב בחרבות ובמקלות מאת הכהנים הגדולים והסופרים והזקנים׃
44והמוסר אתו נתן להם אות לאמר האיש אשר אשקהו זה הוא אותו תפשו והוליכהו אל ימלט׃
1¶ ולפני חג הפסח כשידע ישוע כי באה שעתו לעבר מן העולם הזה אל אביו כאשר אהב את בחיריו אשר בעולם כן אהבם עד הקץ׃
2ויהי אחרי החל הסעודה והשטן נתן בלב יהודה בן שמעון איש קריות למסרו׃
25ויפל על לב ישוע ויאמר אליו אדני מי הוא׃
26ויען ישוע הנה זה הוא אשר אטבל פתי לתתו לו ויטבל את פתו ויתן אל יהודה בן שמעון איש קריות׃
27ואחרי בלעו בא השטן אל קרבו ויאמר אליו ישוע את אשר תעשה עשה מהרה׃
28ומן המסבים לא ידע איש על מה דבר אליו כזאת׃
15וישמע זאת אחד מן המסבים ויאמר אליו אשרי האכל לחם במלכות האלהים׃
10ויהודה איש קריות אחד משנים העשר הלך אל ראשי הכהנים למסר אותו אליהם׃
11והם כשמעם שמחו ויאמרו לתת לו כסף ויבקש תאנה למסרו׃
12ויהי בראשון לחג המצות עת זבח הפסח ויאמרו אליו תלמידיו איפה תחפץ לאכל את הפסח ונלכה ונכין׃
16ומן העת ההיא בקש תאנה למסר אותו׃
17ויהי בראשון לחג המצות ויגשו התלמידים אל ישוע לאמר באי זה מקום תחפץ כי נכין לך לאכל את הפסח׃
18ויאמר לכו העירה אל פלני אלמני ואמרתם אליו כה אמר הרב עתי קרובה היא ובביתך אעשה את הפסח עם תלמידי׃
47]74-64[׃
48ויאמר ישוע אליו יהודה הבנשיקה אתה מוסר את בן האדם׃
4ויאמר אחד מתלמידיו הוא יהודה בן שמעון איש קריות העתיד למסרו׃
20ויפן פטרוס וירא את התלמיד אשר ישוע אהבו הלך אחריהם הוא הנפל על לבו בעת הסעודה וגם שאל אדני מי הוא זה אשר ימסרך׃
46קומו ונלכה הנה הלך וקרב המסר אותי׃
19ואת יהודה איש קריות אשר גם מסרו׃
11כי ידע מי ימסרהו על כן אמר לא כלכם טהורים׃
30ויהי כאשר הסב עמהם ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם׃
22ויהי בהתהלכם בארץ הגליל ויאמר אליהם ישוע עתיד בן האדם להמסר בידי אנשים׃
48והמסר אתו נתן להם אות לאמר האיש אשר אשקהו זה הוא תפשוהו׃
14ובאשר יבוא שמה אמרו לבעל הבית כה אמר הרב איה המלון אשת אכלה שם את הפסח עם תלמידי׃
71זאת אמר על יהודה בן שמעון איש קריות כי עתיד היה למסרו והוא אחד משנים העשר׃