מרקוס 14:17
ויהי בערב ויבא עם שנים העשר׃
ויהי בערב ויבא עם שנים העשר׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
17ויהי בראשון לחג המצות ויגשו התלמידים אל ישוע לאמר באי זה מקום תחפץ כי נכין לך לאכל את הפסח׃
18ויאמר לכו העירה אל פלני אלמני ואמרתם אליו כה אמר הרב עתי קרובה היא ובביתך אעשה את הפסח עם תלמידי׃
19ויעשו התלמידים כאשר צום ישוע ויכינו את הפסח׃
20ויהי בערב ויסב עם שנים העשר׃
21ובאכלם ויאמר אמן אמר אני לכם כי אחד מכם ימסרני׃
13וילכו וימצאו כאשר דבר אליהם ויכינו את הפסח׃
14ויהי כאשר הגיעה השעה ויסב הוא ושנים עשר השליחים אתו׃
15ויאמר אליהם נכסף נכספתי לאכל אתכם את הפסח הזה לפני ענותי׃
18ויסבו ויאכלו ויאמר ישוע אמן אמר אני לכם אחד מכם האכל אתי ימסרני׃
19ויחלו להתעצב ויאמרו אליו זה אחר זה הכי אני הוא׃
20ויען ויאמר אליהם אחד משנים העשר הוא הטבל עמי בקערה׃
16ויצאו תלמידיו ויבאו העירה וימצאו כאשר דבר להם ויכינו את הפסח׃
10ויהודה איש קריות אחד משנים העשר הלך אל ראשי הכהנים למסר אותו אליהם׃
11והם כשמעם שמחו ויאמרו לתת לו כסף ויבקש תאנה למסרו׃
12ויהי בראשון לחג המצות עת זבח הפסח ויאמרו אליו תלמידיו איפה תחפץ לאכל את הפסח ונלכה ונכין׃
41ויבא פעם שלישית ויאמר אליהם מעתה נומו ונוחו רב לי כי באה השעה הנה בן האדם נמסר בידי חטאים׃
42קומו ונלכה הנה המוסר אותי קרב׃
43עודנו מדבר ויהודה בא והוא אחד משנים העשר ועמו המון רב בחרבות ובמקלות מאת הכהנים הגדולים והסופרים והזקנים׃
44והמוסר אתו נתן להם אות לאמר האיש אשר אשקהו זה הוא אותו תפשו והוליכהו אל ימלט׃
45הוא בא והוא נגש אליו ויאמר רבי רבי וינשק לו׃
14ובאשר יבוא שמה אמרו לבעל הבית כה אמר הרב איה המלון אשת אכלה שם את הפסח עם תלמידי׃
11ויבא ישוע ירושלים ואל בית המקדש וירא ויתבונן על הכל והיום רפה לערוב ויצא אל בית היני עם שנים העשר׃
12ויהי ממחרת בצאתם מבית היני וירעב׃
47עודנו מדבר והנה בא יהודה אחד משנים העשר ועמו המון רב ברחבות ובמקלות מאת ראשי הכהנים וזקני העם׃
15ויהי לפנות ערב ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו המקום חרב וגם נטה היום שלחה את המון העם וילכו אל הכפרים לקנות להם אכל׃
16ויהי בערב וירדו תלמידיו אל הים ויבאו באניה ויעברו אל עבר הים אל כפר נחום׃
17ויכס אתם החשך וישוע לא בא אליהם׃
1¶ ולפני חג הפסח כשידע ישוע כי באה שעתו לעבר מן העולם הזה אל אביו כאשר אהב את בחיריו אשר בעולם כן אהבם עד הקץ׃
2ויהי אחרי החל הסעודה והשטן נתן בלב יהודה בן שמעון איש קריות למסרו׃
47]74-64[׃
7ויבא יום המצות אשר זבוח יזבח בו הפסח׃
30והוא בקחתו את פת הלחם מהר לצאת החוצה ויהי לילה׃
19ואת יהודה איש קריות אשר גם מסרו׃
21ויהי ככלות ישוע לדבר הדברים האלה ויבהל ברוחו ויעד ויאמר אמן אמן אני אמר לכם כי אחד מכם ימסרני׃
19ויהי בערב ויצא אל מחוץ לעיר׃
1¶ ויהי ככלות ישוע לדבר את הדברים האלה ויצא החוצה עם תלמידיו מעבר לנחל קדרון ושם גן ויבא בו הוא ותלמידיו׃
21אך הנה יד המסר אותי אתי על השלחן׃
29ויפצרו בו לאמר שבה אתנו כי עת ערב הגיע ונטה היום ויבא הביתה לשבת אתם׃
11ואמרתם אל בעל הבית כה אמר לך הרב איה המלון אשר אכלה שם את הפסח עם תלמידי׃
23ואחרי שלחו את העם עלה ההרה בדד להתפלל ויהי ערב והוא לבדו שמה׃
42ועת הערב הגיע ומפני אשר ערב שבת היה הוא היום שלפני השבת׃
26ואחרי גמרם את ההלל ויצאו אל הר הזיתים׃
25ויהי באשמרת הרביעית ויבא אליהם ישוע מתהלך על פני הים׃
17ויהי כעלות ישוע ירושלים ויקח אליו את שנים העשר לבדם ויאמר להם בדרך׃
45ויבא אל התלמידים ויאמר אליהם נומו מעתה ונוחו הנה השעה קרובה ובן האדם נמסר לידי חטאים׃
1¶ ויהי יומים לפני חג הפסח והמצות ויבקשו הכהנים הגדולים והסופרים איך יתפשהו בערמה להמיתו׃
1¶ ויהי ככלות ישוע לדבר את כל הדברים האלה ויאמר אל תלמידיו׃
22ויהי באכלם ויקח ישוע לחם ויברך ויבצע ויתן להם ויאמר קחו אכלו זה הוא גופי׃
13ויבא ישוע ויקח את הלחם ויתן להם וגם את הדגים׃
32ויבאו אל חצר גת שמני שמו ויאמר אל תלמידיו שבו לכם פה עד אשר אתפלל׃