מתי 22:3

תנ ך עברי מודרני

וישלח את עבדיו לקרא הקרואים אל החתנה ולא אבו לבוא׃

📖 ניתוח דקדוקי

הטקסט המקורי

Καὶ ἀπέστειλεν τοὺς δούλους αὐτοῦ καλέσαι τοὺς κεκλημένους εἰς τοὺς γάμους: καὶ οὐκ ἤθελον ἐλθεῖν.

תעתיק

And apesteilen the doulous of him to kalesai the keklēmenous to the gamous: and not ēthelon elthein.

פרטי דקדוק

• *apesteilen*: aorist active indicative, 3rd person singular - sent out/dispatched
• *doulous*: accusative, masculine, plural - slaves/servants
• *kalesai*: aorist active infinitive - to call/invite
• *keklēmenous*: perfect passive participle, accusative, masculine, plural - having been called/invited
• *gamous*: accusative, masculine, plural - wedding feasts/marriages
• *ēthelon*: imperfect active indicative, 3rd person plural - were willing/wanting
• *elthein*: aorist active infinitive - to come/go

משמעויות מילים

• *doulous*: slaves/servants/bondservants
• *kalesai*: to call/invite/summon
• *gamous*: wedding feast/marriage celebration/wedding banquet
• *ēthelon*: were willing/wanted/desired

פסוקים מקושרים

• שמ״א 9:13 : 13 כבאכם העיר כן תמצאון אתו בטרם יעלה הבמתה לאכל כי לא יאכל העם עד באו כי הוא יברך הזבח אחרי כן יאכלו הקראים ועתה עלו כי אתו כהיום תמצאון אתו׃
• תה׳ 68:11 : 11 אדני יתן אמר המבשרות צבא רב׃
• תה׳ 81:10-12 : 10 אנכי יהוה אלהיך המעלך מארץ מצרים הרחב פיך ואמלאהו׃ 11 ולא שמע עמי לקולי וישראל לא אבה לי׃ 12 ואשלחהו בשרירות לבם ילכו במועצותיהם׃
• מש׳ 1:24-32 : 24 יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב׃ 25 ותפרעו כל עצתי ותוכחתי לא אביתם׃ 26 גם אני באידכם אשחק אלעג בבא פחדכם׃ 27 בבא כשאוה פחדכם ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה׃ 28 אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני׃ 29 תחת כי שנאו דעת ויראת יהוה לא בחרו׃ 30 לא אבו לעצתי נאצו כל תוכחתי׃ 31 ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו׃ 32 כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם׃
• מש׳ 9:1-3 : 1 ¶ חכמות בנתה ביתה חצבה עמודיה שבעה׃ 2 טבחה טבחה מסכה יינה אף ערכה שלחנה׃ 3 שלחה נערתיה תקרא על גפי מרמי קרת׃
• יש׳ 30:15 : 15 כי כה אמר אדני יהוה קדוש ישראל בשובה ונחת תושעון בהשקט ובבטחה תהיה גבורתכם ולא אביתם׃
• יש׳ 55:1-2 : 1 ¶ הוי כל צמא לכו למים ואשר אין לו כסף לכו שברו ואכלו ולכו שברו בלוא כסף ובלוא מחיר יין וחלב׃ 2 למה תשקלו כסף בלוא לחם ויגיעכם בלוא לשבעה שמעו שמוע אלי ואכלו טוב ותתענג בדשן נפשכם׃
• יר׳ 6:16-17 : 16 כה אמר יהוה עמדו על דרכים וראו ושאלו לנתבות עולם אי זה דרך הטוב ולכו בה ומצאו מרגוע לנפשכם ויאמרו לא נלך׃ 17 והקמתי עליכם צפים הקשיבו לקול שופר ויאמרו לא נקשיב׃
• יר׳ 25:4 : 4 ושלח יהוה אליכם את כל עבדיו הנבאים השכם ושלח ולא שמעתם ולא הטיתם את אזנכם לשמע׃
• יר׳ 35:15 : 15 ואשלח אליכם את כל עבדי הנבאים השכים ושלח לאמר שבו נא איש מדרכו הרעה והיטיבו מעלליכם ואל תלכו אחרי אלהים אחרים לעבדם ושבו אל האדמה אשר נתתי לכם ולאבתיכם ולא הטיתם את אזנכם ולא שמעתם אלי׃
• הוש׳ 11:2 : 2 קראו להם כן הלכו מפניהם לבעלים יזבחו ולפסלים יקטרון׃
• הוש׳ 11:7 : 7 ועמי תלואים למשובתי ואל על יקראהו יחד לא ירומם׃
• צפ׳ 1:7 : 7 הס מפני אדני יהוה כי קרוב יום יהוה כי הכין יהוה זבח הקדיש קראיו׃
• מתי 3:2 : 2 שובו כי מלכות השמים הגיעה׃
• מתי 10:6-7 : 6 כי אם לכו אל הצאן האבדות לבית ישראל׃ 7 ובלכתכם קראו לאמר למכות השמים קרבה לבוא׃
• מתי 21:34 : 34 ויהי בהגיע עת האסיף וישלח עבדיו אל הכרמים לקחת את פריו׃
• מתי 23:37 : 37 ירושלים ירושלים ההרגת את הנביאים והסקלת את השלוחים אליה כמה פעמים רציתי לקבץ את בניך כתרנגלת המקבצת את אפרחיה תחת כנפיה ולא אביתם׃
• מרק 6:7-9 : 7 ויקרא אל שנים העשר ויחל לשלח אותם שנים שנים ויתן להם שלטן על רוחות הטמאה׃ 8 ויצו אותם אשר לא ישאו מאומה לדרך זולתי מקל לבדו לא תרמיל ולא לחם ולא נחשת בחגורה׃ 9 רק להיות נעולי סנדל ושתי כתנות לא ילבשו׃ 10 ויאמר אליהם במקום אשר תבאו בית איש שבו בו עד כי תצאו משם׃ 11 וכל אשר לא יקבלו אתכם ולא ישמעו אליכם צאו משם ונערו את עפר כפות רגליכם לעדות להם אמן אני אמר לכם לסדם ולעמרה יקל ביום הדין מן העיר ההיא׃
• לוק 9:1-6 : 1 ¶ ויקרא אל שנים העשר ויתן להם גבורה ושלטן על כל השדים ולרפא חליים׃ 2 וישלחם לקרא את מלכות האלהים ולרפא את החלים׃ 3 ויאמר להם אל תקחו מאומה לדרך לא מטות ולא תרמיל ולא לחם ולא כסף ואל יהיה לאיש מכם שתי כתנות׃ 4 והבית אשר תבאו בו שם שבו לכם ומשם צאו׃ 5 וכל אשר לא יקבלו אתכם צאו מן העיר ההיא ונערו את העפר מעל רגליכם לעדות בהם׃ 6 ויצאו ויעברו בכפרים מבשרים את הבשורה ומרפאים בכל מקום׃
• לוק 13:34 : 34 ירושלים ירושלים ההרגת את הנביאים והסקלת את הנשלחים אליה כמה פעמים חפצתי לקבץ את בניך כאשר תקבץ התרנגלת את אפרוחיה תחת כנפיה ואתם לא אביתם׃
• לוק 14:15-17 : 15 וישמע זאת אחד מן המסבים ויאמר אליו אשרי האכל לחם במלכות האלהים׃ 16 והוא אמר אליו איש אחד עשה סעודה גדולה ויקרא לרבים׃ 17 וישלח את עבדו לעת הסעודה לאמר אל הקרואים באו כי כבר מוכן הכל׃
• לוק 15:28 : 28 ויחר לו ולא אבה לבוא הביתה ויצא אביו וידבר על לבו׃
• לוק 19:27 : 27 אבל את איבי ההם אשר לא חפצו מלכי עליהם הביאו אתם הנה והרגו אתם לפני׃
• יוח 5:40 : 40 ואתם אינכם אבים לבוא אלי להיות לכם חיים׃
• מע״ש 13:45 : 45 ויהי כראות היהודים את המון העם וימלאו קנאה ויכחישו את דברי פולוס הכחש וגדף׃
• רומ 10:21 : 21 ועל ישראל הוא אמר פרשתי ידי כל היום אל עם סורר ומרה׃
• עבר 12:25 : 25 לכן ראו פן תמאנו לשמע אל המדבר כי הן לא נמלטו המאנים לשמע אל המדבר עמהם בארץ אף אנחנו אם נמאן לשמע בקול המדבר מן השמים׃
• התגל׳ 22:17 : 17 והרוח והכלה אמרים בא והשמע יאמר בא והצמא יבוא והחפץ יקח מים חיים חנם׃