מתי 27:23

תנ ך עברי מודרני

ויאמר ההגמון מה אפוא הרעה אשר עשה ויוסיפו עוד צעק לאמר יצלב׃

📖 ניתוח דקדוקי

הטקסט המקורי

Ὁ δὲ ἡγεμὼν ἔφη, Τί γὰρ, κακὸν ἐποίησεν; Οἱ δὲ περισσῶς ἔκραζον, λέγοντες, Σταυρωθήτω.

תעתיק

The de hēgemōn ephē, What gar, kakon has he epoiēsen? They de perissōs ekrazon, legontes, Staurōthētō.

פרטי דקדוק

• *de*: postpositive conjunction - but/and
• *hēgemōn*: nominative, masculine, singular - governor
• *ephē*: imperfect, 3rd singular, active - was saying/said
• *ti*: accusative, neuter, singular - what
• *gar*: postpositive conjunction - for
• *kakon*: accusative, neuter, singular - evil
• *epoiēsen*: aorist, 3rd singular, active - he did
• *perissōs*: adverb - exceedingly/abundantly
• *ekrazon*: imperfect, 3rd plural, active - were crying out
• *legontes*: present participle, nominative, masculine, plural, active - saying
• *Staurōthētō*: aorist imperative, 3rd singular, passive - let him be crucified

משמעויות מילים

• *Ti gar kakon epoiēsen*: Why, what evil has he done?
• *perissōs*: all the more/exceedingly
• *ekrazon*: were crying out/shouting
• *Staurōthētō*: Let him be crucified!/Crucify him!

פסוקים מקושרים

• בר׳ 37:18-19 : 18 ויראו אתו מרחק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אתו להמיתו׃ 19 ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלמות הלזה בא׃
• שמ״א 19:3-9 : 3 ואני אצא ועמדתי ליד אבי בשדה אשר אתה שם ואני אדבר בך אל אבי וראיתי מה והגדתי לך׃ 4 וידבר יהונתן בדוד טוב אל שאול אביו ויאמר אליו אל יחטא המלך בעבדו בדוד כי לוא חטא לך וכי מעשיו טוב לך מאד׃ 5 וישם את נפשו בכפו ויך את הפלשתי ויעש יהוה תשועה גדולה לכל ישראל ראית ותשמח ולמה תחטא בדם נקי להמית את דוד חנם׃ 6 וישמע שאול בקול יהונתן וישבע שאול חי יהוה אם יומת׃ 7 ויקרא יהונתן לדוד ויגד לו יהונתן את כל הדברים האלה ויבא יהונתן את דוד אל שאול ויהי לפניו כאתמול שלשום׃ 8 ותוסף המלחמה להיות ויצא דוד וילחם בפלשתים ויך בהם מכה גדולה וינסו מפניו׃ 9 ותהי רוח יהוה רעה אל שאול והוא בביתו יושב וחניתו בידו ודוד מנגן ביד׃ 10 ויבקש שאול להכות בחנית בדוד ובקיר ויפטר מפני שאול ויך את החנית בקיר ודוד נס וימלט בלילה הוא׃ 11 וישלח שאול מלאכים אל בית דוד לשמרו ולהמיתו בבקר ותגד לדוד מיכל אשתו לאמר אם אינך ממלט את נפשך הלילה מחר אתה מומת׃ 12 ותרד מיכל את דוד בעד החלון וילך ויברח וימלט׃ 13 ותקח מיכל את התרפים ותשם אל המטה ואת כביר העזים שמה מראשתיו ותכס בבגד׃ 14 וישלח שאול מלאכים לקחת את דוד ותאמר חלה הוא׃ 15 וישלח שאול את המלאכים לראות את דוד לאמר העלו אתו במטה אלי להמתו׃
• שמ״א 20:31-33 : 31 כי כל הימים אשר בן ישי חי על האדמה לא תכון אתה ומלכותך ועתה שלח וקח אתו אלי כי בן מות הוא׃ 32 ויען יהונתן את שאול אביו ויאמר אליו למה יומת מה עשה׃ 33 ויטל שאול את החנית עליו להכתו וידע יהונתן כי כלה היא מעם אביו להמית את דוד׃
• שמ״א 22:14-19 : 14 ויען אחימלך את המלך ויאמר ומי בכל עבדיך כדוד נאמן וחתן המלך וסר אל משמעתך ונכבד בביתך׃ 15 היום החלתי לשאול לו באלהים חלילה לי אל ישם המלך בעבדו דבר בכל בית אבי כי לא ידע עבדך בכל זאת דבר קטן או גדול׃ 16 ויאמר המלך מות תמות אחימלך אתה וכל בית אביך׃ 17 ויאמר המלך לרצים הנצבים עליו סבו והמיתו כהני יהוה כי גם ידם עם דוד וכי ידעו כי ברח הוא ולא גלו את אזנו ולא אבו עבדי המלך לשלח את ידם לפגע בכהני יהוה׃ 18 ויאמר המלך לדויג סב אתה ופגע בכהנים ויסב דויג האדמי ויפגע הוא בכהנים וימת ביום ההוא שמנים וחמשה איש נשא אפוד בד׃ 19 ואת נב עיר הכהנים הכה לפי חרב מאיש ועד אשה מעולל ועד יונק ושור וחמור ושה לפי חרב׃
• מתי 21:38-39 : 38 ויהי כראות הכרמים את הבן ויאמרו איש אל אחיו זה הוא היורש לכו ונהרגהו ונאחזה בנחלתו׃ 39 ויחזיקו בו וידחפוהו אל מחוץ לכרם ויהרגו אתו׃
• מע״ש 7:57 : 57 ויצעקו בקול גדול ויאטמו את אזניהם ויתנפלו עליו כלם יחד׃
• מע״ש 17:5-7 : 5 ויקנאו הסוררים שביהודים ויקחו להם אנשי בליעל מבטלני השוק ויקבצו המון ויהמו את העיר ויסבו על בית יסון ויבקשו להביאם חוצה אל העם׃ 6 וכאשר לא מצאו אותם סחבו את יסון ואנשים מן האחים לפני ראשי העיר ויצעקו לאמר הנה המדיחים את כל ישבי תבל באו גם הלום׃ 7 ויסון אסף אתם אל ביתו והם כלם עשים נגד דתי הקיסר באמרם כי יש מלך אחר והוא ישוע׃
• מע״ש 21:28-31 : 28 ויצעקו לאמר אנשי ישראל עזרו זה הוא האיש המלמד את כל אדם אשר בכל הארץ סרה על העם הזה ועל התורה ועל המקום הזה וגם הביא אל המקדש אנשים יונים ויחלל את המקום הקדוש הזה׃ 29 כי היו ראים את טרופימוס האפסי בעיר אתו ויחשבו כי פולוס הביא אתו אל המקדש׃ 30 ותהם כל העיר וירץ העם ויקבץ ויאחזו את פולוס וימשכהו אל מחוץ למקדש ופתאם סגרו הדלתות׃ 31 והמה מבקשים להמיתו והשמועה באה אל שר האלף של הגדוד כי כל ירושלים נבוכה׃
• מע״ש 22:22-23 : 22 וישמעו אליו עד הדבר הזה וישאו את קולם ויאמרו הסירו איש כזה מעל האדמה כי איננו ראוי כי יחיה׃ 23 ויהי בהיותם צעקים ומשליכים את בגדיהם מעליהם וזרקים עפר השמימה׃
• מע״ש 23:10 : 10 והריב הולך וחזק ושר האלף דאג פן ישסעו את פולוס ויצו את אנשי הצבא לרדת ולחטף אתו מתוכם ולהכיאו אל המצד׃
• מע״ש 23:12-15 : 12 ויהי לפנות הבקר ויתחברו היהודים ויאסרו אסר על נפשם לאמר כי לא יאכלו ולא ישתו עד אם יהרגו את פולוס׃ 13 ומספר הבאים באלה הזאת היה יותר מארבעים׃ 14 ויגשו לא ראשי הכהנים ואל הזקנים לאמר אסר אסרנו על נפשנו לבלתי טעם מאומה עד אם הרגנו את פולוס׃ 15 ועתה הודיעו אתם והסנהדרין את שר האלף ויורידהו מחר אליכם כאלו תחפצו לדרש היטב את ענינו ואנחנו נכונים להמיתו בטרם יקרב אליכם׃