משלי 6:2
נוקשת באמרי פיך נלכדת באמרי פיך׃
נוקשת באמרי פיך נלכדת באמרי פיך׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
1¶ בני אם ערבת לרעך תקעת לזר כפיך׃
3עשה זאת אפוא בני והנצל כי באת בכף רעך לך התרפס ורהב רעיך׃
5כי יאלף עונך פיך ותבחר לשון ערומים׃
6ירשיעך פיך ולא אני ושפתיך יענו בך׃
19פיך שלחת ברעה ולשונך תצמיד מרמה׃
20תשב באחיך תדבר בבן אמך תתן דפי׃
25פן תאלף ארחתו ולקחת מוקש לנפשך׃
26אל תהי בתקעי כף בערבים משאות׃
13בפשע שפתים מוקש רע ויצא מצרה צדיק׃
14מפרי פי איש ישבע טוב וגמול ידי אדם ישוב לו׃
8כי שלח ברשת ברגליו ועל שבכה יתהלך׃
6שפתי כסיל יבאו בריב ופיו למהלמות יקרא׃
7פי כסיל מחתה לו ושפתיו מוקש נפשו׃
10טמון בארץ חבלו ומלכדתו עלי נתיב׃
10על כן סביבותיך פחים ויבהלך פחד פתאם׃
37כי מדבריך תצדק ומדבריך תחיב׃
18אדם חסר לב תוקע כף ערב ערבה לפני רעהו׃
17ודין רשע מלאת דין ומשפט יתמכו׃
18כי חמה פן יסיתך בספק ורב כפר אל יטך׃
27אף על יתום תפילו ותכרו על ריעכם׃
8פתך אכלת תקיאנה ושחת דבריך הנעימים׃
24לשמרך מאשת רע מחלקת לשון נכריה׃
16להצילך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה׃
12דברי פי חכם חן ושפתות כסיל תבלענו׃
21קשרם על לבך תמיד ענדם על גרגרתך׃
22בהתהלכך תנחה אתך בשכבך תשמר עליך והקיצות היא תשיחך׃
6אל תתן את פיך לחטיא את בשרך ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא למה יקצף האלהים על קולך וחבל את מעשה ידיך׃
26כי בעד אשה זונה עד ככר לחם ואשת איש נפש יקרה תצוד׃
6אל תוסף על דבריו פן יוכיח בך ונכזבת׃
24יקשתי לך וגם נלכדת בבל ואת לא ידעת נמצאת וגם נתפשת כי ביהוה התגרית׃
18כי נעים כי תשמרם בבטנך יכנו יחדו על שפתיך׃
22עוונותיו ילכדנו את הרשע ובחבלי חטאתו יתמך׃
2לשמר מזמות ודעת שפתיך ינצרו׃
16לקח בגדו כי ערב זר ובעד נכרים חבלהו׃
23שמר פיו ולשונו שמר מצרות נפשו׃
1¶ בני אם תקח אמרי ומצותי תצפן אתך׃
5צנים פחים בדרך עקש שומר נפשו ירחק מהם׃
13כי תשיב אל אל רוחך והצאת מפיך מלין׃
21מחטיאי אדם בדבר ולמוכיח בשער יקשון ויטו בתהו צדיק׃
5אל תאמינו ברע אל תבטחו באלוף משכבת חיקך שמר פתחי פיך׃
5הנצל כצבי מיד וכצפור מיד יקוש׃
4אהבת כל דברי בלע לשון מרמה׃
25מוקש אדם ילע קדש ואחר נדרים לבקר׃
12חטאת פימו דבר שפתימו וילכדו בגאונם ומאלה ומכחש יספרו׃
5לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה׃
15רע ירוע כי ערב זר ושנא תקעים בוטח׃
2יהללך זר ולא פיך נכרי ואל שפתיך׃
4לפעלות אדם בדבר שפתיך אני שמרתי ארחות פריץ׃
10בני אם יפתוך חטאים אל תבא׃
21מות וחיים ביד לשון ואהביה יאכל פריה׃