תהילים 9:6
האויב תמו חרבות לנצח וערים נתשת אבד זכרם המה׃
האויב תמו חרבות לנצח וערים נתשת אבד זכרם המה׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
5גערת גוים אבדת רשע שמם מחית לעולם ועד׃
14מתים בל יחיו רפאים בל יקמו לכן פקדת ותשמידם ותאבד כל זכר למו׃
9שממות עולם אתנך ועריך לא תישבנה וידעתם כי אני יהוה׃
16יהוה מלך עולם ועד אבדו גוים מארצו׃
8ובשטף עבר כלה יעשה מקומה ואיביו ירדף חשך׃
9מה תחשבון אל יהוה כלה הוא עשה לא תקום פעמים צרה׃
6הכרתי גוים נשמו פנותם החרבתי חוצותם מבלי עובר נצדו עריהם מבלי איש מאין יושב׃
9כי הנה איביך יהוה כי הנה איביך יאבדו יתפרדו כל פעלי און׃
5גם אל יתצך לנצח יחתך ויסחך מאהל ושרשך מארץ חיים סלה׃
2כי שמת מעיר לגל קריה בצורה למפלה ארמון זרים מעיר לעולם לא יבנה׃
17עשה יהוה אשר זמם בצע אמרתו אשר צוה מימי קדם הרס ולא חמל וישמח עליך אויב הרים קרן צריך׃
20לא תחד אתם בקבורה כי ארצך שחת עמך הרגת לא יקרא לעולם זרע מרעים׃
26ולא יקחו ממך אבן לפנה ואבן למוסדות כי שממות עולם תהיה נאם יהוה׃
7ויהוה לעולם ישב כונן למשפט כסאו׃
38ואבדתם בגוים ואכלה אתכם ארץ איביכם׃
40פרצת כל גדרתיו שמת מבצריו מחתה׃
18אך בחלקות תשית למו הפלתם למשואות׃
19איך היו לשמה כרגע ספו תמו מן בלהות׃
3בשוב אויבי אחור יכשלו ויאבדו מפניך׃
5היה אדני כאויב בלע ישראל בלע כל ארמנותיה שחת מבצריו וירב בבת יהודה תאניה ואניה׃
19כל יודעיך בעמים שממו עליך בלהות היית ואינך עד עולם׃
3הרימה פעמיך למשאות נצח כל הרע אויב בקדש׃
20כגוים אשר יהוה מאביד מפניכם כן תאבדון עקב לא תשמעון בקול יהוה אלהיכם׃
16ואת כל שללה תקבץ אל תוך רחבה ושרפת באש את העיר ואת כל שללה כליל ליהוה אלהיך והיתה תל עולם לא תבנה עוד׃
23ונתנם יהוה אלהיך לפניך והמם מהומה גדלה עד השמדם׃
24ונתן מלכיהם בידך והאבדת את שמם מתחת השמים לא יתיצב איש בפניך עד השמדך אתם׃
26באו לה מקץ פתחו מאבסיה סלוה כמו ערמים והחרימוה אל תהי לה שארית׃
20מבקר לערב יכתו מבלי משים לנצח יאבדו׃
9תשיתמו כתנור אש לעת פניך יהוה באפו יבלעם ותאכלם אש׃
10פרימו מארץ תאבד וזרעם מבני אדם׃
66תרדף באף ותשמידם מתחת שמי יהוה׃
38ופשעים נשמדו יחדו אחרית רשעים נכרתה׃
6כי הנה הלכו משד מצרים תקבצם מף תקברם מחמד לכספם קמוש יירשם חוח באהליהם׃
25הלא שמעת למרחוק אתה עשיתי למימי קדם ויצרתיה עתה הביאתיה ותהי להשות גלים נצים ערים בצרות׃
17יבשו ויבהלו עדי עד ויחפרו ויאבדו׃
7וברב גאונך תהרס קמיך תשלח חרנך יאכלמו כקש׃
9בלע אדני פלג לשונם כי ראיתי חמס וריב בעיר׃
38ארדפה איבי ואשמידם ולא אשוב עד כלותם׃
12ואתה יהוה לעולם תשב וזכרך לדר ודר׃
4ושמטתה ובך מנחלתך אשר נתתי לך והעבדתיך את איביך בארץ אשר לא ידעת כי אש קדחתם באפי עד עולם תוקד׃
21בלהות אתנך ואינך ותבקשי ולא תמצאי עוד לעולם נאם אדני יהוה׃
12כי הגוי והממלכה אשר לא יעבדוך יאבדו והגוים חרב יחרבו׃
20כי רשעים יאבדו ואיבי יהוה כיקר כרים כלו בעשן כלו׃
62ואמרת יהוה אתה דברת אל המקום הזה להכריתו לבלתי היות בו יושב למאדם ועד בהמה כי שממות עולם תהיה׃
14וצוה עליך יהוה לא יזרע משמך עוד מבית אלהיך אכרית פסל ומסכה אשים קברך כי קלות׃
32לאש תהיה לאכלה דמך יהיה בתוך הארץ לא תזכרי כי אני יהוה דברתי׃
27כי הנה רחקיך יאבדו הצמתה כל זונה ממך׃
15יהיו נגד יהוה תמיד ויכרת מארץ זכרם׃
16שרפה באש כסוחה מגערת פניך יאבדו׃
26הלוא שמעת למרחוק אותה עשיתי מימי קדם ויצרתיה עתה הבאתיה ותהי להשאות גלים נצים ערים בצרות׃