יעקב 1:24
כי הביט אל מראהו וילך לו וברגע שכח מה תארו׃
כי הביט אל מראהו וילך לו וברגע שכח מה תארו׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
22והיו עשי הדבר ולא שמעיו לבד לרמות את נפשכם׃
23כי האיש אשר רק שמע את הדבר ולא עשהו נמשל לאיש מביט את תאר הויתו במראה׃
25אבל המשקיף בתורה השלמה תורת החרות ומחזיק בה אשר איננו שמע ושכח כי אם עשה בפעל אשרי האיש ההוא במעשהו׃
26איש מכם אם ידמה להיות עבד אלהים ואיננו שם רסן ללשנו כי אם מתעה הוא את לבבו עבדתו אך לריק תהיה׃
3כי החשב את עצמו להיות מה ואיננו מאומה את נפשו הוא מרמה׃
4אבל יבחן כל איש את מעשהו ואז לו לבדו תהיה תהלתו ולא לנגד אחר׃
9כי האיש אשר אין אלה לו עור הוא קצר הראות ושכח את טהרתו מחטאתיו הראשנות׃
2כי החליק אליו בעיניו למצא עונו לשנא׃
3דברי פיו און ומרמה חדל להשכיל להיטיב׃
4אדם להבל דמה ימיו כצל עובר׃
21כי נכח עיני יהוה דרכי איש וכל מעגלתיו מפלס׃
11אמר בלבו שכח אל הסתיר פניו בל ראה לנצח׃
3ולמה זה אתה ראה את הקסם בעין אחיך ואת הקורה אשר בעינך לא תביט׃
18אל ירמה איש את עצמו והחשב את עצמו חכם בעולם הזה יהי לסכל למען יחכם׃
16כי אתה עמל תשכח כמים עברו תזכר׃
24מיהוה מצעדי גבר ואדם מה יבין דרכו׃
7והאיש ההוא אל ידמה בנפשו כי ישא דבר מאת יהוה׃
8איש אשר חלק לבו הפכפך הוא בכל דרכיו׃
21כי עיניו על דרכי איש וכל צעדיו יראה׃
12ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו׃
41ולמה זה אתה ראה את הקסם אשר בעין אחיך ואת הקורה בעינך לא תביט׃
27ישר על אנשים ויאמר חטאתי וישר העויתי ולא שוה לי׃
6והיה כערער בערבה ולא יראה כי יבוא טוב ושכן חררים במדבר ארץ מלחה ולא תשב׃
24זכר כי תשגיא פעלו אשר שררו אנשים׃
25כל אדם חזו בו אנוש יביט מרחוק׃
25כי מה יועיל האדם כי יקנה את כל העולם ואבד והשחית את נפשו׃
6אך בצלם יתהלך איש אך הבל יהמיון יצבר ולא ידע מי אספם׃
10והעשיר יתהלל בשפלותו כי יעבר כציץ החציר׃
11כי זרח השמש בחמתו וייבש את החציר ויבל ציצו וחסד מראהו אבד כן יבול העשיר בהליכותיו׃
11כי הוא ידע מתי שוא וירא און ולא יתבונן׃
4או נפש כי תשבע לבטא בשפתים להרע או להיטיב לכל אשר יבטא האדם בשבעה ונעלם ממנו והוא ידע ואשם לאחת מאלה׃
22חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא׃
7כי כמו שער בנפשו כן הוא אכל ושתה יאמר לך ולבו בל עמך׃
11כי יש דברים הרבה מרבים הבל מה יתר לאדם׃
24כי כל בשר חציר וכל כבוד איש כציץ השדה יבש חציר נבל ציץ׃
1¶ לתאוה יבקש נפרד בכל תושיה יתגלע׃
12ערום ראה רעה נסתר פתאים עברו נענשו׃
15פתי יאמין לכל דבר וערום יבין לאשרו׃
16חכם ירא וסר מרע וכסיל מתעבר ובוטח׃
32ואחזה אנכי אשית לבי ראיתי לקחתי מוסר׃
14רע רע יאמר הקונה ואזל לו אז יתהלל׃
14ולא תדעו מה ילד יום מחר כי מה חייכם עשן הם אשר נראה כמעט רגע ואחר כלה וילך׃
3אולת אדם תסלף דרכו ועל יהוה יזעף לבו׃
18פן יראה יהוה ורע בעיניו והשיב מעליו אפו׃
11חכם בעיניו איש עשיר ודל מבין יחקרנו׃
3וגם בדרך כשהסכל הלך לבו חסר ואמר לכל סכל הוא׃
2כי כלנו מרבים להכשל ואשר לא יכשל בדבור הוא איש תמים וביכלתו לשום רסן גם לכל גופו׃
4כל אחד אל ידאג לאשר לו לבדו כי אם גם לאשר לחברו׃
14והנה הוליד בן וירא את כל חטאת אביו אשר עשה וירא ולא יעשה כהן׃
13מכסה פשעיו לא יצליח ומודה ועזב ירחם׃