ירמיהו 15:8

תנ ך עברי מודרני

עצמו לי אלמנתו מחול ימים הבאתי להם על אם בחור שדד בצהרים הפלתי עליה פתאם עיר ובהלות׃

משאבים נוספים

פסוקים מקושרים

  • יש׳ 3:25-4:1 : 25 מתיך בחרב יפלו וגבורתך במלחמה׃ 26 ואנו ואבלו פתחיה ונקתה לארץ תשב׃ 1 ¶ והחזיקו שבע נשים באיש אחד ביום ההוא לאמר לחמנו נאכל ושמלתנו נלבש רק יקרא שמך עלינו אסף חרפתנו׃
  • יר׳ 4:16 : 16 הזכירו לגוים הנה השמיעו על ירושלם נצרים באים מארץ המרחק ויתנו על ערי יהודה קולם׃
  • יר׳ 5:6 : 6 על כן הכם אריה מיער זאב ערבות ישדדם נמר שקד על עריהם כל היוצא מהנה יטרף כי רבו פשעיהם עצמו משבותיהם׃
  • יר׳ 6:4-5 : 4 קדשו עליה מלחמה קומו ונעלה בצהרים אוי לנו כי פנה היום כי ינטו צללי ערב׃ 5 קומו ונעלה בלילה ונשחיתה ארמנותיה׃
  • לוק 21:35 : 35 כי כמו פח יבוא על כל הישבים על פני כל הארץ׃

פסוקים דומים (AI)

פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.

  • 9אמללה ילדת השבעה נפחה נפשה באה שמשה בעד יומם בושה וחפרה ושאריתם לחרב אתן לפני איביהם נאם יהוה׃

  • 7ואזרם במזרה בשערי הארץ שכלתי אבדתי את עמי מדרכיהם לוא שבו׃

  • 21לכן תן את בניהם לרעב והגרם על ידי חרב ותהינה נשיהם שכלות ואלמנות ואנשיהם יהיו הרגי מות בחוריהם מכי חרב במלחמה׃

  • יר׳ 14:16-17
    2 פסוקים
    75%

    16והעם אשר המה נבאים להם יהיו משלכים בחצות ירושלם מפני הרעב והחרב ואין מקבר להמה המה נשיהם ובניהם ובנתיהם ושפכתי עליהם את רעתם׃

    17ואמרת אליהם את הדבר הזה תרדנה עיני דמעה לילה ויומם ואל תדמינה כי שבר גדול נשברה בתולת בת עמי מכה נחלה מאד׃

  • 24וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתמים׃

  • יר׳ 6:11-12
    2 פסוקים
    74%

    11ואת חמת יהוה מלאתי נלאיתי הכיל שפך על עולל בחוץ ועל סוד בחורים יחדו כי גם איש עם אשה ילכדו זקן עם מלא ימים׃

    12ונסבו בתיהם לאחרים שדות ונשים יחדו כי אטה את ידי על ישבי הארץ נאם יהוה׃

  • 11עזבה יתמיך אני אחיה ואלמנתיך עלי תבטחו׃

  • 30לכן יפלו בחוריה ברחבתיה וכל אנשי מלחמתה ידמו ביום ההוא נאם יהוה׃

  • 14ונפצתים איש אל אחיו והאבות והבנים יחדו נאם יהוה לא אחמול ולא אחוס ולא ארחם מהשחיתם׃

  • 9אלמנות שלחת ריקם וזרעות יתמים ידכא׃

  • איכה 2:20-22
    3 פסוקים
    73%

    20ראה יהוה והביטה למי עוללת כה אם תאכלנה נשים פרים עללי טפחים אם יהרג במקדש אדני כהן ונביא׃

    21שכבו לארץ חוצות נער וזקן בתולתי ובחורי נפלו בחרב הרגת ביום אפך טבחת לא חמלת׃

    22תקרא כיום מועד מגורי מסביב ולא היה ביום אף יהוה פליט ושריד אשר טפחתי ורביתי איבי כלם׃

  • 17והצרתי לאדם והלכו כעורים כי ליהוה חטאו ושפך דמם כעפר ולחמם כגללים׃

  • 16והפצותים בגוים אשר לא ידעו המה ואבותם ושלחתי אחריהם את החרב עד כלותי אותם׃

  • 46כי כה אמר אדני יהוה העלה עליהם קהל ונתן אתהן לזעוה ולבז׃

  • 19שתים הנה קראתיך מי ינוד לך השד והשבר והרעב והחרב מי אנחמך׃

  • יר׳ 19:7-8
    2 פסוקים
    72%

    7ובקתי את עצת יהודה וירושלם במקום הזה והפלתים בחרב לפני איביהם וביד מבקשי נפשם ונתתי את נבלתם למאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ׃

    8ושמתי את העיר הזאת לשמה ולשרקה כל עבר עליה ישם וישרק על כל מכתה׃

  • 12כי אם יגדלו את בניהם ושכלתים מאדם כי גם אוי להם בשורי מהם׃

  • 25קשר נביאיה בתוכה כארי שואג טרף טרף נפש אכלו חסן ויקר יקחו אלמנותיה הרבו בתוכה׃

  • 64כהניו בחרב נפלו ואלמנתיו לא תבכינה׃

  • 6אלמנה וגר יהרגו ויתומים ירצחו׃

  • 7אב ואם הקלו בך לגר עשו בעשק בתוכך יתום ואלמנה הונו בך׃

  • 2להטות מדין דלים ולגזל משפט עניי עמי להיות אלמנות שללם ואת יתומים יבזו׃

  • 10ידי נשים רחמניות בשלו ילדיהן היו לברות למו בשבר בת עמי׃

  • יר׳ 5:16-17
    2 פסוקים
    72%

    16אשפתו כקבר פתוח כלם גבורים׃

    17ואכל קצירך ולחמך יאכלו בניך ובנותיך יאכל צאנך ובקרך יאכל גפנך ותאנתך ירשש ערי מבצריך אשר אתה בוטח בהנה בחרב׃

  • 22לכן כה אמר יהוה צבאות הנני פקד עליהם הבחורים ימתו בחרב בניהם ובנותיהם ימתו ברעב׃

  • 9נשי עמי תגרשון מבית תענגיה מעל עלליה תקחו הדרי לעולם׃

  • 16ועלליהם ירטשו לעיניהם ישסו בתיהם ונשיהם תשגלנה׃

  • 17על כן על בחוריו לא ישמח אדני ואת יתמיו ואת אלמנתיו לא ירחם כי כלו חנף ומרע וכל פה דבר נבלה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה׃

  • 3כי כה אמר יהוה על הבנים ועל הבנות הילודים במקום הזה ועל אמתם הילדות אותם ועל אבותם המולדים אותם בארץ הזאת׃

  • 6הכרתי גוים נשמו פנותם החרבתי חוצותם מבלי עובר נצדו עריהם מבלי איש מאין יושב׃

  • יר׳ 9:20-21
    2 פסוקים
    71%

    20כי שמענה נשים דבר יהוה ותקח אזנכם דבר פיו ולמדנה בנותיכם נהי ואשה רעותה קינה׃

    21כי עלה מות בחלונינו בא בארמנותינו להכרית עולל מחוץ בחורים מרחבות׃

  • 15למען למוג לב והרבה המכשלים על כל שעריהם נתתי אבחת חרב אח עשויה לברק מעטה לטבח׃

  • 26לכן יפלו בחוריה ברחבתיה וכל אנשי המלחמה ידמו ביום ההוא נאם יהוה צבאות׃

  • 15סלה כל אבירי אדני בקרבי קרא עלי מועד לשבר בחורי גת דרך אדני לבתולת בת יהודה׃

  • 17פרשה ציון בידיה אין מנחם לה צוה יהוה ליעקב סביביו צריו היתה ירושלם לנדה ביניהם׃

  • 3יתומים היינו אין אב אמתינו כאלמנות׃

  • 5היו צריה לראש איביה שלו כי יהוה הוגה על רב פשעיה עולליה הלכו שבי לפני צר׃

  • 1¶ הנה יום בא ליהוה וחלק שללך בקרבך׃

  • 14וקאם שאון בעמך וכל מבצריך יושד כשד שלמן בית ארבאל ביום מלחמה אם על בנים רטשה׃

  • 8אלי כבתולה חגרת שק על בעל נעוריה׃

  • 6ובנותיה אשר בשדה בחרב תהרגנה וידעו כי אני יהוה׃

  • 15הריעו עליה סביב נתנה ידה נפלו אשויתיה נהרסו חומותיה כי נקמת יהוה היא הנקמו בה כאשר עשתה עשו לה׃

  • 11כלו בדמעות עיני חמרמרו מעי נשפך לארץ כבדי על שבר בת עמי בעטף עולל ויונק ברחבות קריה׃