לוקס 2:34
ויברך אותם שמעון ויאמר אל מרים אמו הנה זה מוסד לנפילה ולתקומה לרבים בישראל ולאות מריבה׃
ויברך אותם שמעון ויאמר אל מרים אמו הנה זה מוסד לנפילה ולתקומה לרבים בישראל ולאות מריבה׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
35וגם בנפשך תחתר חרב למען תגלינה מחשבות לבב רבים׃
30כי ראו עיני את ישועתך׃
31אשר הכינות לפני כל העמים׃
32אור לגלות עיני הגוים ותפארת ישראל עמך׃
33ויוסף ואמו תמהים על הדברים הנאמרים עליו׃
12וזה לכם האות תמצאון ילד מחתל ומנח באבוס׃
25והנה איש היה בירושלים ושמו שמעון והוא איש צדיק וחסיד מחכה לנחמת ישראל ורוח הקדש היה עליו׃
26ולו נגלה ברוח הקדש כי לא יראה מות עד ראותו את משיח יהוה׃
27ויבא ברוח אל המקדש ויהי כאשר הביאו הוריו את הנער ישוע לעשות עליו כמשפט התורה׃
28ויקחהו על זרעותיו ויברך את האלהים ויאמר׃
21והיא ילדת בן וקראת את שמו ישוע כי הוא יושיע את עמו מעונותיהם׃
22ותהי כל זאת למלאת את אשר דבר יהוה ביד הנביא לאמר׃
23הנה העלמה הרה וילדת בן וקראו שמו עמנואל אשר פרושו האל עמנו׃
16וימהרו לבוא וימצאו את מרים ואת יוסף ואת הילד שכב באבוס׃
17ויראו וישמיעו את הדבר הנאמר אליהם על הגער הזה׃
29והיא בראותה נבהלה לדברו ותאמר בלבה מה היא הברכה הזאת׃
30ויאמר לה המלאך אל תיראי מרים כי מצאת חן לפני האלהים׃
31והנך הרה וילדת בן וקראת את שמו ישוע׃
32והוא גדול יהיה ובן עליון יקרא ויהוה אלהים יתן לו את כסא דוד אביו׃
14והיה למקדש ולאבן נגף ולצור מכשול לשני בתי ישראל לפח ולמוקש ליושב ירושלם׃
15וכשלו בם רבים ונפלו ונשברו ונוקשו ונלכדו׃
20ויאמר אליו קום קח את הילד ואת אמו ולך שוב אל ארץ ישראל כי מתו המבקשים את נפש הילד׃
21ויקם ויקח את הילד ואת אמו ויבא ארצה ישראל׃
48ויהי כראותם אתו ויחרדו ותאמר אליו אמו בני מדוע ככה עשית לנו הנה אביך ואנכי בעצבת לב בקשנוך׃
66וישימו כל השמעים אל לבם לאמר מה אפוא יהיה הילד הזה ויד יהוה היתה עמו׃
51וירד אתם ויבא אל נצרת ויכנע להם ואמו שמרה בלבה את כל הדברים האלה׃
14ויקם ויקח את הילד ואת אמו בלילה ויברח מצרימה׃
15ויהי שם עד מות הורדוס למלאת את אשר דבר יהוה ביד הנביא לאמר ממצרים קראתי לבני׃
42ותקרא בקול גדול ותאמר ברוכה את בנשים וברוך פרי בטנך׃
52כי מעתה חמשה בבית אחד יחלקו שלשה על שנים ושנים על שלשה׃
53האב יחלק על הבן והבן על האב האם על הבת והבת על האם החמות על הכלה והכלה על החמות׃
16ורבים מבני ישראל ישיב אל יהוה אלהיהם׃
34ותאמר מרים אל המלאך איך תהיה זאת ואני אינני ידעת איש׃
35ויען המלאך ויאמר אליה רוח הקדש תבוא עליך וגבורת עליון תצל עליך על כן גם לקדוש הילוד יקרא בן אלהים׃
27ויהי כדברו את הדברים האלה ואשה אחת מן העם נשאה את קולה ותאמר אליו אשרי הבטן אשר נשאתך והשדים אשר ינקת׃
14לכן יתן אדני הוא לכם אות הנה העלמה הרה וילדת בן וקראת שמו עמנו אל׃
35כי באתי להפריד איש מאביו ובת מאמה וכלה מחמותה׃
23כאשר כתוב בתורת יהוה כל זכר פטר רחם יקרא קדש ליהוה׃
45ואשרי המאמינה כי המלא תמלא אשר דבר לה מאת יהוה׃
46ותאמר מרים רוממה נפשי את יהוה׃
12ואח ימסר את אחיו למות ואב את בנו וקמו בנים באבותם והמיתו אותם׃
19ומרים שמרה את הדברים האלה ותחשבם בלבה׃
20וישובו הרעים מהללים ומשבחים את האלהים על כל אשר שמעו וראו כפי אשר נאמר אליהם׃
21ויהי במלאת לנער שמנה ימים וימול ויקרא שמו ישוע כשם אשר קרא לו המלאך בטרם הרה בבטן׃
48]94-84[ אשר ראה בעני אמתו כי הנה מעתה כל הדרות יאשרוני כי גדלות עשה לי שדי וקדוש שמו׃
14למלאת הנאמר על פי ישעיהו הנביא לאמר׃
39ויכלו את הכל כפי תורת יהוה וישובו הגלילה אל נצרת עירם׃
27אל בתולה מארשה לאיש אשר שמו יוסף מבית דוד ושם הבתולה מרים׃
34ויבט סביב אל הישבים סביביו ויאמר הנה אמי ואחי׃
76ואתה הילד נביא עליון תקרא כי לפני יהוה תלך לפנות את דרכיו׃