מרקוס 15:10
כי ידע אשר רק מקנאה מסרוהו ראשי הכהנים׃
כי ידע אשר רק מקנאה מסרוהו ראשי הכהנים׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
17ויהי כאשר נקהלו ויאמר אליהם פילטוס את מי תחפצו כי אפטר לכם את בר אבא או את ישוע הנקרא בשם משיח׃
18כי ידע אשר רק מקנאה מסרו אתו׃
11וראשי הכהנים הסיתו את ההמון לבלתי פטר להם כי אם בר אבא׃
12ויסף פילטוס ויען ויאמר להם ומה אפוא חפצתם ואעשה לאשר אתם קראים מלך היהודים׃
9ויען אתם פילטוס ויאמר התחפצו כי אפטר לכם את מלך היהודים׃
2והכהנים הגדולים והסופרים מבקשים איך יהרגהו כי יראו מפני העם׃
1¶ וישכימו ראשי הכהנים עם הזקנים והסופרים וכל הסנהדרין בבקר ויתיעצו ויאסרו את ישוע ויוליכהו משם וימסרהו אל פילטוס׃
4וילך וידבר עם ראשי הכהנים ושרי החיל איך ימסרנו אל ידם׃
5וישמחו ויאתו לתת לו כסף׃
6ויבטח אתם ויבקש תואנה למסרו אליהם שלא לעיני ההמון׃
10ויהודה איש קריות אחד משנים העשר הלך אל ראשי הכהנים למסר אותו אליהם׃
11והם כשמעם שמחו ויאמרו לתת לו כסף ויבקש תאנה למסרו׃
14וילך אחד משנים העשר הנקרא יהודה איש קריות אל ראשי הכהנים׃
15ויאמר מה תתנו לי ואמסרנו בידכם וישקלו לו שלשים כסף׃
16ומן העת ההיא בקש תאנה למסר אותו׃
20ואת אשר כהנינו הגדולים וזקנינו הסגירהו למשפט מות ויצלבהו׃
14ויאמר אליהם פילטוס מה אפוא עשה רעה והם הרבו עוד לצעק הצלב אותו׃
15ויואל פילטוס לעשות כרצון העם ויפטר להם את בר אבא ואת ישוע הכה בשוטים וימסר אותו להצלב׃
25ויפטר להם את המשלך בית האסורים על דבר מרד ורצח את אשר שאלו ואת ישוע מסר לרצונם׃
20והכהנים הגדולים והזקנים פתו את המון העם לשאל להם את בר אבא ולאבד את ישוע׃
57והכהנים הגדולים והפרושים גזרו גזרה אשר אם ידע איש את מקומו יודיענו למען יתפשהו׃
1¶ ויהי לפנות הבקר ויתיעצו כל ראשי הכהנים וזקני העם על ישוע להמיתו׃
2ויאסרו אתו ויוליכהו משם וימסרהו אל פונטיוס פילטוס ההגמון׃
3וירא יהודה המסר אותו כי הרשיעהו וינחם וישב את שלשים הכסף אל הכהנים הגדולים והזקנים לאמר׃
1¶ ויהי יומים לפני חג הפסח והמצות ויבקשו הכהנים הגדולים והסופרים איך יתפשהו בערמה להמיתו׃
35ויען פילטוס האף אנכי יהודי הלא עמך וראשי הכהנים הסגירוך אלי מה עשית׃
4ויועצו יחדו לתפש את ישוע בערמה ולהמיתו׃
23אתו הנמסר על פי עצת האלהים הנחרצה וידיעתו מקום לקחתם ובידי רשעים הוקעתם והרגתם אתו׃
10וראשי הכהנים התיעצו להרג גם את לעזר׃
6ובכל חג היה דרכו לפטר להם אסיר אחד את אשר יבקשו׃
45ויהי כשמע הכהנים הגדולים והפרושים את משליו ויבינו כי עליהם דבר׃
16אז מסרו אליהם להצליבו ויקחו את ישוע ויוליכהו׃
19והוא היה משלך בית האסורים על דבר מרד אשר נהיה בעיר ועל דבר רצח׃
39הן מנהג הוא בכם כי אשלח לכם איש אחד חפשי בפסח היש את נפשכם כי אשלח לכם את מלך היהודים׃
26ומכתב דבר אשמתו כתוב למעלה מלך היהודים׃
30ויענו ויאמרו אליו לולא היה זה עשה רע כי עתה לא הסגרנהו אליך׃
27כי ישבי ירושלים וראשיהם יען אשר לא הכירהו מלאו במשפטם אשר שפטהו את דברי הנביאים הנקראים בכל שבת׃
28ואף כי לא מצאו בו משפט מות שאלו מאת פילטוס להמיתו׃
45וידע מפי שר המאה כי כן ויתן את גופתו מתנה ליוסף׃
10ויעמדו הכהנים הגדולים והסופרים ויתחזקו לדבר עליו שטנה׃
15הן יש מגידים את המשיח מקנאה וריב ויש מגידים בכונה טובה׃
44והמוסר אתו נתן להם אות לאמר האיש אשר אשקהו זה הוא אותו תפשו והוליכהו אל ימלט׃
19ויבקשו הכהנים הגדולים והסופרים לשלח בו את ידם בעת ההיא וייראו מפני העם כי ידעו אשר עליהם דבר את המשל הזה׃
20ויארבו לו וישלחו מארבים והם נדמו כצדיקים למען ילכדו אותו בדבר להסגירו אל השררה ואל יד ההגמון׃
17ועליו היה לפטר להם איש אחד בימי החג׃
53ויוליכו את ישוע אל הכהן הגדול ויקהלו אתו כל הכהנים הגדולים והזקנים והסופרים׃
7וכאשר ידע כי מממשלת הורדוס הוא שלחו אל הורדוס אשר היה גם הוא בירושלים בימים האלה׃
11ויען ישוע לא היתה לך רשות עלי לולא נתן לך מלמעלה לכן עון המסגיר אתי אליך גדול מעונך׃
3וראשי הכהנים הרבו לשטנו׃
10ויתנו אתם אל שדה היוצר כאשר צוני יהוה׃