מרקוס 15:34
ובשעה התשיעית ויצעק ישוע בקול גדול אלהי אלהי למה שבקתני אשר פרושו אלי אלי למה עזבתני׃
ובשעה התשיעית ויצעק ישוע בקול גדול אלהי אלהי למה שבקתני אשר פרושו אלי אלי למה עזבתני׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
43בטח באלהים עתה יפלטהו אם חפץ בו כי אמר בן האלהים אני׃
44וגם הפריצים הנצלבים אתו חרפהו כדברים האלה׃
45ומשעה הששית היה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃
46וכעת השעה התשיעית ויצעק ישוע בקול גדול אלי אלי למה שבקתני ותרגומו אלי אלי למה עזבתני׃
47ויאמרו מקצת העמדים שם כשמעם את זאת לאמר אל אליהו הוא קורא׃
1¶ למנצח על אילת השחר מזמור לדוד אלי אלי למה עזבתני רחוק מישועתי דברי שאגתי׃
2אלהי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי׃
32המשיח מלך ישראל ירד נא מן הצלב למען נראה ונאמין וגם הנצלבים אתו חרפוהו׃
33ובהיות השעה הששית היה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃
35ומקצת העמדים אצלו בשמעם את זאת אמרו הנה אל אליהו הוא קורא׃
36וירץ אחד מהם וימלא ספוג חמץ וישם על קנה וישקהו ויאמר הניחו ונראה אם יבא אליהו להורידו׃
37וישוע נתן קול גדול ויפח את נפשו׃
38ופרכת ההיכל נקרעה לשנים קרעים מלמעלה למטה׃
39וירא שר המאה העמד לנגדו כי בזעקו כן נפח את נפשו ויאמר אכן האיש הזה היה בן האלהים׃
23ויתנו לו יין מזוג במר והוא לא קבל׃
24ויהי כאשר צלבו אותו ויחלקו בגדיו להם בהפילם עליהם גורל מה יקח איש איש׃
25ותהי השעה השלישית ויצלבהו׃
26ומכתב דבר אשמתו כתוב למעלה מלך היהודים׃
44ויהי כשעה הששית והנה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃
45ויחשך השמש ותקרע פרכת ההיכל לשנים קרעים׃
46ויקרא ישוע בקול גדול ויאמר אבי בידך אפקיד רוחי ובאמרו זאת נפח נפשו׃
11לאמר אלהים עזבו רדפו ותפשוהו כי אין מציל׃
28וימלא הכתוב האמר ואת פשעים נמנה׃
29והעברים גדפו אותו ויניעו ראשם לאמר האח אתה ההורס את ההיכל ובונה אותו בשלשת ימים׃
30הושע את עצמך ורדה מן הצלב׃
30ויקח ישוע את החמץ ויאמר כלה ויט את ראשו ויפקד את רוחו׃
14למה יהוה תזנח נפשי תסתיר פניך ממני׃
34ויאמר אליהם נפשי מרה לי עד מות עמדו פה ושקדו׃
35ויעבר משם מעט והלאה ויפל ארצה ויתפלל אשר אם יוכל היות תעבר נא מעליו השעה הזאת׃
36ויאמר אבא אבי הכל תוכל העבר נא מעלי את הכוס הזאת אך לא את אשר אני רוצה כי אם את אשר אתה׃
40ויאמרו אתה ההרס את ההיכל ובנהו בשלשת ימים הושע לנפשך ואם בן האלהים אתה רדה מן הצלב׃
41וכן הלעיגו גם ראשי הכהנים עם הסופרים והזקנים לאמר׃
50וישוע הוסיף לקרא בקול גדול ותצא רוחו׃
34ויאמר ישוע אבי סלח להם כי לא ידעו מה הם עשים ויחלקו בגדיו להם ויפילו גורל׃
35והעם עמד שם וראה וילעגו לו השרים לאמר את אחרים הושיע יושע נא את נפשו אם הוא המשיח בחיר האלהים׃
13ויוסיפו לצעק הצלב אותו׃
14ויאמר אליהם פילטוס מה אפוא עשה רעה והם הרבו עוד לצעק הצלב אותו׃
14ואז היתה הכנת הפסח והשעה כשעה הששית ויאמר אל היהודים הנה מלככם והם צעקו טול טול צלב אתו׃
38ויאמר להם נפשי מרה לי עד מות עמדו פה ושקדו עמי׃
39וילך מעט האלה ויפל על פניו ויתפלל לאמר אבי אם יוכל להיות תעבר נא מעלי הכוס הזאת אך לא כרצוני כי אם כרצונך׃
27עתה נבהלה נפשי ומה אמר הושיעני אבי מן השעה הזאת אך על כן באתי אל השעה הזאת׃
35ויהי כאשר צלבו אותו ויחלקו להם את בגדיו וגורל הפילו למלאת את אשר נאמר בפי הנביא יחלקו בגדי להם ועל לבושי יפילו גורל׃
2כי אתה אלהי מעוזי למה זנחתני למה קדר אתהלך בלחץ אויב׃
21אל תעזבני יהוה אלהי אל תרחק ממני׃
22למה תרדפני כמו אל ומבשרי לא תשבעו׃
38ויצעק לאמר ישוע בן דוד חנני׃
39וההלכים בראשנה גערו בו להחשתו והוא הרבה עוד לצעק ישוע בן דוד חנני׃
7ויצעק בקול גדול ויאמר מה לי ולך ישוע בן אל עליון באלהים אני משביעך אשר לא תענני׃
18יחלקו בגדי להם ועל לבושי יפילו גורל׃
41ויבא פעם שלישית ויאמר אליהם מעתה נומו ונוחו רב לי כי באה השעה הנה בן האדם נמסר בידי חטאים׃