במדבר 24:23
וישא משלו ויאמר אוי מי יחיה משמו אל׃
וישא משלו ויאמר אוי מי יחיה משמו אל׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
24וצים מיד כתים וענו אשור וענו עבר וגם הוא עדי אבד׃
20וירא את עמלק וישא משלו ויאמר ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אבד׃
21וירא את הקיני וישא משלו ויאמר איתן מושבך ושים בסלע קנך׃
22כי אם יהיה לבער קין עד מה אשור תשבך׃
24יבעתהו צר ומצוקה תתקפהו כמלך עתיד לכידור׃
22ותקרב לשחת נפשו וחיתו לממתים׃
5אויה לי כי גרתי משך שכנתי עם אהלי קדר׃
11עברי לכם יושבת שפיר עריה בשת לא יצאה יושבת צאנן מספד בית האצל יקח מכם עמדתו׃
20על יומו נשמו אחרנים וקדמנים אחזו שער׃
22ומשך אבירים בכחו יקום ולא יאמין בחיין׃
8העל זאת לא תרגז הארץ ואבל כל יושב בה ועלתה כאר כלה ונגרשה ונשקה כיאור מצרים׃
1¶ משא מדבר ים כסופות בנגב לחלף ממדבר בא מארץ נוראה׃
2חזות קשה הגד לי הבוגד בוגד והשודד שודד עלי עילם צורי מדי כל אנחתה השבתי׃
19שתים הנה קראתיך מי ינוד לך השד והשבר והרעב והחרב מי אנחמך׃
24ואמרו כל הגוים על מה עשה יהוה ככה לארץ הזאת מה חרי האף הגדול הזה׃
12הן יחתף מי ישיבנו מי יאמר אליו מה תעשה׃
13כי כה יהיה בקרב הארץ בתוך העמים כנקף זית כעוללת אם כלה בציר׃
7והיה כי יאמרו אליך על מה אתה נאנח ואמרת אל שמועה כי באה ונמס כל לב ורפו כל ידים וכהתה כל רוח וכל ברכים תלכנה מים הנה באה ונהיתה נאם אדני יהוה׃
11הילילו ישבי המכתש כי נדמה כל עם כנען נכרתו כל נטילי כסף׃
15וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין׃
2וגם הוא חכם ויבא רע ואת דבריו לא הסיר וקם על בית מרעים ועל עזרת פעלי און׃
5גם אל יתצך לנצח יחתך ויסחך מאהל ושרשך מארץ חיים סלה׃
3הבוק תבוק הארץ והבוז תבוז כי יהוה דבר את הדבר הזה׃
1¶ משא צר הילילו אניות תרשיש כי שדד מבית מבוא מארץ כתים נגלה למו׃
28וישכון ערים נכחדות בתים לא ישבו למו אשר התעתדו לגלים׃
17ונשאו עליך קינה ואמרו לך איך אבדת נושבת מימים העיר ההללה אשר היתה חזקה בים היא וישביה אשר נתנו חתיתם לכל יושביה׃
18עתה יחרדו האין יום מפלתך ונבהלו האיים אשר בים מצאתך׃
9כי מראש צרים אראנו ומגבעות אשורנו הן עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב׃
24אך לא בעי ישלח יד אם בפידו להן שוע׃
19איך היו לשמה כרגע ספו תמו מן בלהות׃
1¶ הנה יהוה בוקק הארץ ובולקה ועוה פניה והפיץ ישביה׃
3על כן תאבל הארץ ואמלל כל יושב בה בחית השדה ובעוף השמים וגם דגי הים יאספו׃
17עוד זה מדבר וזה בא ויאמר כשדים שמו שלשה ראשים ויפשטו על הגמלים ויקחום ואת הנערים הכו לפי חרב ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך׃
4עד מתי תאבל הארץ ועשב כל השדה ייבש מרעת ישבי בה ספתה בהמות ועוף כי אמרו לא יראה את אחריתנו׃
23כי פחד אלי איד אל ומשאתו לא אוכל׃
15אהה ליום כי קרוב יום יהוה וכשד משדי יבוא׃
25קפדה בא ובקשו שלום ואין׃
7והיה כל ראיך ידוד ממך ואמר שדדה נינוה מי ינוד לה מאין אבקש מנחמים לך׃
29ולקחתם גם את זה מעם פני וקרהו אסון והורדתם את שיבתי ברעה שאלה׃
9הצעקתו ישמע אל כי תבוא עליו צרה׃
17והיתה אדום לשמה כל עבר עליה ישם וישרק על כל מכותה׃
16שמעתי ותרגז בטני לקול צללו שפתי יבוא רקב בעצמי ותחתי ארגז אשר אנוח ליום צרה לעלות לעם יגודנו׃
15ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
19אוי לי על שברי נחלה מכתי ואני אמרתי אך זה חלי ואשאנו׃
13כאשר יאמר משל הקדמני מרשעים יצא רשע וידי לא תהיה בך׃
31מי יגיד על פניו דרכו והוא עשה מי ישלם לו׃
12מי האיש החכם ויבן את זאת ואשר דבר פי יהוה אליו ויגדה על מה אבדה הארץ נצתה כמדבר מבלי עבר׃
7הוי כי גדול היום ההוא מאין כמהו ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע׃
7הלוא פתע יקומו נשכיך ויקצו מזעזעיך והיית למשסות למו׃
20היספר לו כי אדבר אם אמר איש כי יבלע׃