במדבר 35:20
ואם בשנאה יהדפנו או השליך עליו בצדיה וימת׃
ואם בשנאה יהדפנו או השליך עליו בצדיה וימת׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
21או באיבה הכהו בידו וימת מות יומת המכה רצח הוא גאל הדם ימית את הרצח בפגעו בו׃
22ואם בפתע בלא איבה הדפו או השליך עליו כל כלי בלא צדיה׃
23או בכל אבן אשר ימות בה בלא ראות ויפל עליו וימת והוא לא אויב לו ולא מבקש רעתו׃
24ושפטו העדה בין המכה ובין גאל הדם על המשפטים האלה׃
25והצילו העדה את הרצח מיד גאל הדם והשיבו אתו העדה אל עיר מקלטו אשר נס שמה וישב בה עד מות הכהן הגדל אשר משח אתו בשמן הקדש׃
26ואם יצא יצא הרצח את גבול עיר מקלטו אשר ינוס שמה׃
27ומצא אתו גאל הדם מחוץ לגבול עיר מקלטו ורצח גאל הדם את הרצח אין לו דם׃
28כי בעיר מקלטו ישב עד מות הכהן הגדל ואחרי מות הכהן הגדל ישוב הרצח אל ארץ אחזתו׃
15לבני ישראל ולגר ולתושב בתוכם תהיינה שש הערים האלה למקלט לנוס שמה כל מכה נפש בשגגה׃
16ואם בכלי ברזל הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח׃
17ואם באבן יד אשר ימות בה הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח׃
18או בכלי עץ יד אשר ימות בו הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח׃
19גאל הדם הוא ימית את הרצח בפגעו בו הוא ימיתנו׃
11וכי יהיה איש שנא לרעהו וארב לו וקם עליו והכהו נפש ומת ונס אל אחת הערים האל׃
12ושלחו זקני עירו ולקחו אתו משם ונתנו אתו ביד גאל הדם ומת׃
5וכי ירדף גאל הדם אחריו ולא יסגרו את הרצח בידו כי בבלי דעת הכה את רעהו ולא שנא הוא לו מתמול שלשום׃
6וישב בעיר ההיא עד עמדו לפני העדה למשפט עד מות הכהן הגדול אשר יהיה בימים ההם אז ישוב הרוצח ובא אל עירו ואל ביתו אל העיר אשר נס משם׃
4וזה דבר הרצח אשר ינוס שמה וחי אשר יכה את רעהו בבלי דעת והוא לא שנא לו מתמל שלשם׃
5ואשר יבא את רעהו ביער לחטב עצים ונדחה ידו בגרזן לכרת העץ ונשל הברזל מן העץ ומצא את רעהו ומת הוא ינוס אל אחת הערים האלה וחי׃
6פן ירדף גאל הדם אחרי הרצח כי יחם לבבו והשיגו כי ירבה הדרך והכהו נפש ולו אין משפט מות כי לא שנא הוא לו מתמול שלשום׃
12מכה איש ומת מות יומת׃
13ואשר לא צדה והאלהים אנה לידו ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה׃
14וכי יזד איש על רעהו להרגו בערמה מעם מזבחי תקחנו למות׃
15ומכה אביו ואמו מות יומת׃
17ואיש כי יכה כל נפש אדם מות יומת׃
30כל מכה נפש לפי עדים ירצח את הרצח ועד אחד לא יענה בנפש למות׃
31ולא תקחו כפר לנפש רצח אשר הוא רשע למות כי מות יומת׃
3לנוס שמה רוצח מכה נפש בשגגה בבלי דעת והיו לכם למקלט מגאל הדם׃
42לנס שמה רוצח אשר ירצח את רעהו בבלי דעת והוא לא שנא לו מתמול שלשום ונס אל אחת מן הערים האל וחי׃
18וכי יריבן אנשים והכה איש את רעהו באבן או באגרף ולא ימות ונפל למשכב׃
11והקריתם לכם ערים ערי מקלט תהיינה לכם ונס שמה רצח מכה נפש בשגגה׃
12והיו לכם הערים למקלט מגאל ולא ימות הרצח עד עמדו לפני העדה למשפט׃
17אדם עשק בדם נפש עד בור ינוס אל יתמכו בו׃
9כי הרג תהרגנו ידך תהיה בו בראשונה להמיתו ויד כל העם באחרנה׃
10וסקלתו באבנים ומת כי בקש להדיחך מעל יהוה אלהיך המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים׃
2אם במחתרת ימצא הגנב והכה ומת אין לו דמים׃
32צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו׃
9אלה היו ערי המועדה לכל בני ישראל ולגר הגר בתוכם לנוס שמה כל מכה נפש בשגגה ולא ימות ביד גאל הדם עד עמדו לפני העדה׃
1¶ כי ימצא חלל באדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך לרשתה נפל בשדה לא נודע מי הכהו׃
19ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו ובערת הרע מקרבך׃
23ואם אסון יהיה ונתתה נפש תחת נפש׃
37וימצא איש אחר ויאמר הכיני נא ויכהו האיש הכה ופצע׃
5יען היות לך איבת עולם ותגר את בני ישראל על ידי חרב בעת אידם בעת עון קץ׃
6לכן חי אני נאם אדני יהוה כי לדם אעשך ודם ירדפך אם לא דם שנאת ודם ירדפך׃
15ויקרא דוד לאחד מהנערים ויאמר גש פגע בו ויכהו וימת׃
20שבר תחת שבר עין תחת עין שן תחת שן כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו׃
21ומכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת׃
18כמתלהלה הירה זקים חצים ומות׃
11אם יאמרו לכה אתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חנם׃
4ואם העלם יעלימו עם הארץ את עיניהם מן האיש ההוא בתתו מזרעו למלך לבלתי המית אתו׃