משלי 30:15
לעלוקה שתי בנות הב הב שלוש הנה לא תשבענה ארבע לא אמרו הון׃
לעלוקה שתי בנות הב הב שלוש הנה לא תשבענה ארבע לא אמרו הון׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
16שאול ועצר רחם ארץ לא שבעה מים ואש לא אמרה הון׃
14דור חרבות שניו ומאכלות מתלעתיו לאכל עניים מארץ ואביונים מאדם׃
20כן דרך אשה מנאפת אכלה ומחתה פיה ואמרה לא פעלתי און׃
21תחת שלוש רגזה ארץ ותחת ארבע לא תוכל שאת׃
3גם תנין חלצו שד היניקו גוריהן בת עמי לאכזר כי ענים במדבר׃
4דבק לשון יונק אל חכו בצמא עוללים שאלו לחם פרש אין להם׃
18שלשה המה נפלאו ממני וארבע לא ידעתים׃
20שאול ואבדה לא תשבענה ועיני האדם לא תשבענה׃
5שבעים בלחם נשכרו ורעבים חדלו עד עקרה ילדה שבעה ורבת בנים אמללה׃
14אם ירבו בניו למו חרב וצאצאיו לא ישבעו לחם׃
10ואכלו ולא ישבעו הזנו ולא יפרצו כי את יהוה עזבו לשמר׃
29שלשה המה מיטיבי צעד וארבעה מיטבי לכת׃
7ותמלא ארצו כסף וזהב ואין קצה לאצרתיו ותמלא ארצו סוסים ואין קצה למרכבתיו׃
7כל עמל האדם לפיהו וגם הנפש לא תמלא׃
2קול שוט וקול רעש אופן וסוס דהר ומרכבה מרקדה׃
3פרש מעלה ולהב חרב וברק חנית ורב חלל וכבד פגר ואין קצה לגויה יכשלו בגויתם׃
4מרב זנוני זונה טובת חן בעלת כשפים המכרת גוים בזנוניה ומשפחות בכשפיה׃
7שתים שאלתי מאתך אל תמנע ממני בטרם אמות׃
24ארבעה הם קטני ארץ והמה חכמים מחכמים׃
10אהב כסף לא ישבע כסף ומי אהב בהמון לא תבואה גם זה הבל׃
30ואפרחו יעלעו דם ובאשר חללים שם הוא׃
15דלף טורד ביום סגריר ואשת מדונים נשתוה׃
8כל הדברים יגעים לא יוכל איש לדבר לא תשבע עין לראות ולא תמלא אזן משמע׃
26כל היום התאוה תאוה וצדיק יתן ולא יחשך׃
14תן להם יהוה מה תתן תן להם רחם משכיל ושדים צמקים׃
8סוסים מיזנים משכים היו איש אל אשת רעהו יצהלו׃
11והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה והמה רעים לא ידעו הבין כלם לדרכם פנו איש לבצעו מקצהו׃
8יש אחד ואין שני גם בן ואח אין לו ואין קץ לכל עמלו גם עיניו לא תשבע עשר ולמי אני עמל ומחסר את נפשי מטובה גם זה הבל וענין רע הוא׃
1¶ שמעו הדבר הזה פרות הבשן אשר בהר שמרון העשקות דלים הרצצות אביונים האמרת לאדניהם הביאה ונשתה׃
3ולרש אין כל כי אם כבשה אחת קטנה אשר קנה ויחיה ותגדל עמו ועם בניו יחדו מפתו תאכל ומכסו תשתה ובחיקו תשכב ותהי לו כבת׃
3כי כה אמר יהוה על הבנים ועל הבנות הילודים במקום הזה ועל אמתם הילדות אותם ועל אבותם המולדים אותם בארץ הזאת׃
9אל תהיו כסוס כפרד אין הבין במתג ורסן עדיו לבלום בל קרב אליך׃
11דור אביו יקלל ואת אמו לא יברך׃
31אם לא אמרו מתי אהלי מי יתן מבשרו לא נשבע׃
5הן פראים במדבר יצאו בפעלם משחרי לטרף ערבה לו לחם לנערים׃
13הות לאביו בן כסיל ודלף טרד מדיני אשה׃
15המה ינועון לאכל אם לא ישבעו וילינו׃
28ותזני אל בני אשור מבלתי שבעתך ותזנים וגם לא שבעת׃
29ותרבי את תזנותך אל ארץ כנען כשדימה וגם בזאת לא שבעת׃
24פרה למד מדבר באות נפשו שאפה רוח תאנתה מי ישיבנה כל מבקשיה לא ייעפו בחדשה ימצאונה׃
25מנעי רגלך מיחף וגורנך מצמאה ותאמרי נואש לוא כי אהבתי זרים ואחריהם אלך׃
16דבש מצאת אכל דיך פן תשבענו והקאתו׃
16עשק דל להרבות לו נתן לעשיר אך למחסור׃
2איש אשר יתן לו האלהים עשר ונכסים וכבוד ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו כי איש נכרי יאכלנו זה הבל וחלי רע הוא׃
3אם יוליד איש מאה ושנים רבות יחיה ורב שיהיו ימי שניו ונפשו לא תשבע מן הטובה וגם קבורה לא היתה לו אמרתי טוב ממנו הנפל׃
24יש מפזר ונוסף עוד וחושך מישר אך למחסור׃
5ואף כי היין בוגד גבר יהיר ולא ינוה אשר הרחיב כשאול נפשו והוא כמות ולא ישבע ויאסף אליו כל הגוים ויקבץ אליו כל העמים׃
6הלוא אלה כלם עליו משל ישאו ומליצה חידות לו ויאמר הוי המרבה לא לו עד מתי ומכביד עליו עבטיט׃
19וגם תבן גם מספוא יש לחמורינו וגם לחם ויין יש לי ולאמתך ולנער עם עבדיך אין מחסור כל דבר׃
29למי אוי למי אבוי למי מדונים למי שיח למי פצעים חנם למי חכללות עינים׃