תהילים 106:30
ויעמד פינחס ויפלל ותעצר המגפה׃
ויעמד פינחס ויפלל ותעצר המגפה׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
7וירא פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן ויקם מתוך העדה ויקח רמח בידו׃
8ויבא אחר איש ישראל אל הקבה וידקר את שניהם את איש ישראל ואת האשה אל קבתה ותעצר המגפה מעל בני ישראל׃
9ויהיו המתים במגפה ארבעה ועשרים אלף׃
10וידבר יהוה אל משה לאמר׃
11פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי׃
12לכן אמר הנני נתן לו את בריתי שלום׃
13והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם תחת אשר קנא לאלהיו ויכפר על בני ישראל׃
29ויכעיסו במעלליהם ותפרץ בם מגפה׃
45הרמו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע ויפלו על פניהם׃
46ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה ותן עליה אש מעל המזבח ושים קטרת והולך מהרה אל העדה וכפר עליהם כי יצא הקצף מלפני יהוה החל הנגף׃
47ויקח אהרן כאשר דבר משה וירץ אל תוך הקהל והנה החל הנגף בעם ויתן את הקטרת ויכפר על העם׃
48ויעמד בין המתים ובין החיים ותעצר המגפה׃
49ויהיו המתים במגפה ארבעה עשר אלף ושבע מאות מלבד המתים על דבר קרח׃
50וישב אהרן אל משה אל פתח אהל מועד והמגפה נעצרה׃
31ותחשב לו לצדקה לדר ודר עד עולם׃
32ויקציפו על מי מריבה וירע למשה בעבורם׃
28ופינחס בן אלעזר בן אהרן עמד לפניו בימים ההם לאמר האוסף עוד לצאת למלחמה עם בני בנימן אחי אם אחדל ויאמר יהוה עלו כי מחר אתננו בידך׃
16הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם למסר מעל ביהוה על דבר פעור ותהי המגפה בעדת יהוה׃
30וישמע פינחס הכהן ונשיאי העדה וראשי אלפי ישראל אשר אתו את הדברים אשר דברו בני ראובן ובני גד ובני מנשה וייטב בעיניהם׃
31ויאמר פינחס בן אלעזר הכהן אל בני ראובן ואל בני גד ואל בני מנשה היום ידענו כי בתוכנו יהוה אשר לא מעלתם ביהוה המעל הזה אז הצלתם את בני ישראל מיד יהוה׃
32וישב פינחס בן אלעזר הכהן והנשיאים מאת בני ראובן ומאת בני גד מארץ הגלעד אל ארץ כנען אל בני ישראל וישבו אותם דבר׃
20ופינחס בן אלעזר נגיד היה עליהם לפנים יהוה עמו׃
23ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית׃
33הבשר עודנו בין שניהם טרם יכרת ואף יהוה חרה בעם ויך יהוה בעם מכה רבה מאד׃
25ויבן שם דוד מזבח ליהוה ויעל עלות ושלמים ויעתר יהוה לארץ ותעצר המגפה מעל ישראל׃
17המעט לנו את עון פעור אשר לא הטהרנו ממנו עד היום הזה ויהי הנגף בעדת יהוה׃
18כי צררים הם לכם בנכליהם אשר נכלו לכם על דבר פעור ועל דבר כזבי בת נשיא מדין אחתם המכה ביום המגפה על דבר פעור׃
37וימתו האנשים מוצאי דבת הארץ רעה במגפה לפני יהוה׃
1¶ ויהי אחרי המגפה ויאמר יהוה אל משה ואל אלעזר בן אהרן הכהן לאמר׃
50יפלס נתיב לאפו לא חשך ממות נפשם וחיתם לדבר הסגיר׃
31ואף אלהים עלה בהם ויהרג במשמניהם ובחורי ישראל הכריע׃
13וישלחו בני ישראל אל בני ראובן ואל בני גד ואל חצי שבט מנשה אל ארץ הגלעד את פינחס בן אלעזר הכהן׃
18ותבער אש בעדתם להבה תלהט רשעים׃
35ויגף יהוה את העם על אשר עשו את העגל אשר עשה אהרן׃
15כי עתה שלחתי את ידי ואך אותך ואת עמך בדבר ותכחד מן הארץ׃
15ויתן יהוה דבר בישראל מהבקר ועד עת מועד וימת מן העם מדן ועד באר שבע שבעים אלף איש׃
10ויושיעם מיד שונא ויגאלם מיד אויב׃
5ויאמר משה אל שפטי ישראל הרגו איש אנשיו הנצמדים לבעל פעור׃
7לעשות נקמה בגוים תוכחת בל אמים׃
50ואלה בני אהרן אלעזר בנו פינחס בנו אבישוע בנו׃
11וארון אלהים נלקח ושני בני עלי מתו חפני ופינחס׃
20הלוא עכן בן זרח מעל מעל בחרם ועל כל עדת ישראל היה קצף והוא איש אחד לא גוע בעונו׃
22ויאמר דויד אל ארנן תנה לי מקום הגרן ואבנה בו מזבח ליהוה בכסף מלא תנהו לי ותעצר המגפה מעל העם׃
40ויחר אף יהוה בעמו ויתעב את נחלתו׃
3ויצמד ישראל לבעל פעור ויחר אף יהוה בישראל׃
10ויחר אף יהוה בעזא ויכהו על אשר שלח ידו על הארון וימת שם לפני אלהים׃
10כי חמת אדם תודך שארית חמת תחגר׃