בראשית 19:14

תנ ך עברי מודרני

ויצא לוט וידבר אל חתניו לקחי בנתיו ויאמר קומו צאו מן המקום הזה כי משחית יהוה את העיר ויהי כמצחק בעיני חתניו׃

📖 ניתוח דקדוקי

הטקסט המקורי

וַיֵּצֵ֨א ל֜וֹט וַיְדַבֵּ֣ר ׀ אֶל־חֲתָנָ֣יו ׀ לֹקְחֵ֣י בְנֹתָ֗יו וַיֹּ֙אמֶר֙ ק֤וּמוּ צְּאוּ֙ מִן־הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֔ה כִּֽי־מַשְׁחִ֥ית יְהוָ֖ה אֶת־הָעִ֑יר וַיְהִ֥י כִמְצַחֵ֖ק בְּעֵינֵ֥י חֲתָנָֽיו׃

תעתיק

wa-yēṣēʾ Lôṭ wa-yᵊḏabbēr to-ḥăṯānāyw lōqᵊḥê ḇᵊnōṯāyw wa-yōʾmer qûmû ṣᵊʾû from-the-māqôm this because-mašḥîṯ Yhwh ʾeṯ-the-ʿîr wa-yᵊhî like-mᵊṣaḥēq in-ʿênê ḥăṯānāyw.

פרטי דקדוק

• *wa-yēṣēʾ*: waw consecutive + Qal imperfect 3rd person masculine singular - and he went out
• *Lôṭ*: proper noun - Lot
• *wa-yᵊḏabbēr*: waw consecutive + Piel imperfect 3rd person masculine singular - and he spoke
• *ḥăṯānāyw*: noun masculine plural construct + 3rd person masculine singular suffix - his sons-in-law
• *lōqᵊḥê*: Qal participle masculine plural construct - takers of
• *ḇᵊnōṯāyw*: noun feminine plural construct + 3rd person masculine singular suffix - his daughters
• *wa-yōʾmer*: waw consecutive + Qal imperfect 3rd person masculine singular - and he said
• *qûmû*: Qal imperative masculine plural - arise
• *ṣᵊʾû*: Qal imperative masculine plural - go out
• *māqôm*: noun masculine singular with definite article - the place
• *mašḥîṯ*: Hiphil participle masculine singular - destroying
• *Yhwh*: proper noun - YHWH/LORD
• *ʿîr*: noun feminine singular with definite article - the city
• *wa-yᵊhî*: waw consecutive + Qal imperfect 3rd person masculine singular - and he was
• *mᵊṣaḥēq*: Piel participle masculine singular - one who jokes
• *ʿênê*: noun feminine dual construct - eyes of

משמעויות מילים

• *lōqᵊḥê* *ḇᵊnōṯāyw*: who were to marry his daughters/who had taken his daughters/husbands of his daughters
• *mᵊṣaḥēq*: joking/mocking/jesting

פסוקים מקושרים

• במ׳ 16:21 : 21 הבדלו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע׃
• במ׳ 16:45 : 45 הרמו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע ויפלו על פניהם׃
• שמ׳ 9:21 : 21 ואשר לא שם לבו אל דבר יהוה ויעזב את עבדיו ואת מקנהו בשדה׃
• יר׳ 51:6 : 6 נסו מתוך בבל ומלטו איש נפשו אל תדמו בעונה כי עת נקמה היא ליהוה גמול הוא משלם לה׃
• במ׳ 16:26 : 26 וידבר אל העדה לאמר סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה ואל תגעו בכל אשר להם פן תספו בכל חטאתם׃
• יח׳ 20:49 : 49 ואמר אהה אדני יהוה המה אמרים לי הלא ממשל משלים הוא׃
• מתי 1:18 : 18 והלדת ישוע המשיח כה היתה מרים אמו ארשה ליוסף ובטרם יבא אליה נמצאת הרה לרוח הקדש׃
• מתי 9:24 : 24 סורו מפה כי לא מתה הילדה אך ישנה היא וישחקו לו׃
• לוק 9:42 : 42 ויהי אך הקריב לבוא וירעצהו השד וירוצצהו וישוע גער ברוח הטמא וירפא את הנער וישיבהו לאביו׃
• לוק 17:28-30 : 28 וכאשר היה בימי לוט אכל ושתה קנה ומכר נטע ובנה׃ 29 ויהי ביום אשר יצא לוט מסדום וימטר אש וגפרית מן השמים וישחת את כלם׃ 30 ככה יהיה ביום אשר יגלה בן האדם׃
• לוק 24:11 : 11 ויהיו דבריהן כדברי ריק בעיניהם ולא האמינו להן׃
• מע״ש 17:32 : 32 וכאשר שמעו תחית מתים אלה הלעיגו לו ואלה אמרו על זאת נשמעך בעת אחרת׃
• תס״א 5:3 : 3 כי בעת אמרם שלום ושלוה יבא עליהם השבר פתאם כחבלים על ההרה ולא יוכלו להמלט׃
• התגל׳ 18:4-8 : 4 ואשמע קול אחר מן השמים האמר צאו ממנה עמי פן תתחברו אל חטאתיה ופן תקחו ממכותיה׃ 5 כי חטאתיה הגיעו עד לשמים ויזכר אלהים את עונותיה׃ 6 שלמו לה גמולה שגמלה לכם ועשו לה כפלים כפעלה בכוס אשר מסכה מסכו לה כפלים׃ 7 כאשר התרוממה והתענגה כן תנו לה חבל ואבל כי אמרה התרוממה והתענגה כן תנו לה חבל ואבל כי אמרה בלבבה אני ישבתי מלכה ולא אהיה אלמנה ואבל לא אראה׃ 8 על כן רגע ביום אחד תבאנה מכותיה מות ואבל ורעב ותשרף במו אש כי חזק יהוה אלהים השפט אתה׃
• שמ׳ 12:31 : 31 ויקרא למשה ולאהרן לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי גם אתם גם בני ישראל ולכו עבדו את יהוה כדברכם׃
• בר׳ 19:17 : 17 ויהי כהוציאם אתם החוצה ויאמר המלט על נפשך אל תביט אחריך ואל תעמד בכל הככר ההרה המלט פן תספה׃
• בר׳ 19:22 : 22 מהר המלט שמה כי לא אוכל לעשות דבר עד באך שמה על כן קרא שם העיר צוער׃
• דה״ב 30:10 : 10 ויהיו הרצים עברים מעיר לעיר בארץ אפרים ומנשה ועד זבלון ויהיו משחיקים עליהם ומלעגים בם׃
• דה״ב 36:16 : 16 ויהיו מלעבים במלאכי האלהים ובוזים דבריו ומתעתעים בנבאיו עד עלות חמת יהוה בעמו עד לאין מרפא׃
• מש׳ 29:1 : 1 ¶ איש תוכחות מקשה ערף פתע ישבר ואין מרפא׃
• יש׳ 28:22 : 22 ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם כי כלה ונחרצה שמעתי מאת אדני יהוה צבאות על כל הארץ׃
• יר׳ 5:12-14 : 12 כחשו ביהוה ויאמרו לא הוא ולא תבוא עלינו רעה וחרב ורעב לוא נראה׃ 13 והנביאים יהיו לרוח והדבר אין בהם כה יעשה להם׃ 14 לכן כה אמר יהוה אלהי צבאות יען דברכם את הדבר הזה הנני נתן דברי בפיך לאש והעם הזה עצים ואכלתם׃
• יר׳ 20:7 : 7 פתיתני יהוה ואפת חזקתני ותוכל הייתי לשחוק כל היום כלה לעג לי׃