לוקס 22:38
ויאמרו אדנינו הנה פה שתי חרבות ויאמר אליהם די׃
ויאמרו אדנינו הנה פה שתי חרבות ויאמר אליהם די׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
49והאנשים אשר אתו ראים את אשר יהיה ויאמרו אליו אדנינו הנכה בחרב׃
50ויך אחד מהם את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו הימנית׃
51ויען ישוע ויאמר רב עתה הרפו ויגע באזנו וירפאהו׃
52ויאמר ישוע אל ראשי הכהנים ושרי המקדש והזקנים אשר באו עליו לאמר כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות׃
35ויאמר אליהם כאשר שלחתי אתכם בלי כיס ותרמיל ונעלים החסרתם דבר ויאמרו לא חסרנו כל דבר׃
36ויאמר אליהם אכן עתה אשר לו כיס ישאהו וכן גם את התרמיל ואשר אין לו הוא ימכר את בגדו ויקנה חרב׃
37כי אמר אני לכם אשר צריך עוד להתמלא בי הכתוב הזה ואת פשעים נמנה כי כל הכתוב עלי בא עד קצו׃
51והנה אחד מן האנשים אשר עם ישוע שלח ידו וישלף חרבו ויך את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו׃
52ויאמר אליו ישוע השב את חרבך אל תערה כי כל אחזי חרב בחרב יאבדו׃
53או היחשב לבך כי לא יכלתי לשאל עתה מאת אבי והוא יצוה לי יותר משנים עשר לגיונות של מלאכים׃
54ואיככה אפוא ימלאו הכתובים כי כן היה תהיה׃
55בשעה ההיא אמר ישוע אל המון העם כעל פריץ יצאתם בחרבות ובמקלות לתפשני ויום יום הייתי ישב ומלמד אצלכם במקדש ולא החזקתם בי׃
47ואחד מן העמדים אצלו שלף את חרבו ויך את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו׃
48ויען ישוע ויאמר אליהם כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות לתפשני׃
39ויצא וילך כיום ביום על הר הזיתים וילכו אחריו גם תלמידיו׃
9למלאת הדבר אשר אמר מאלה אשר נתת לי לא אבד לי אף אחד׃
10ולשמעון פטרוס חרב וישלפה ויך את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו הימנית ושם העבד מלכוס׃
11ויאמר ישוע אל פטרוס השב חרבך אל נדנה הכי לא אשתה את הכוס אשר נתן לי אבי׃
40וישב וימצאם שנית ישנים כי עיניהם היו כבדות ולא ידעו מה יענהו׃
41ויבא פעם שלישית ויאמר אליהם מעתה נומו ונוחו רב לי כי באה השעה הנה בן האדם נמסר בידי חטאים׃
42קומו ונלכה הנה המוסר אותי קרב׃
43עודנו מדבר ויהודה בא והוא אחד משנים העשר ועמו המון רב בחרבות ובמקלות מאת הכהנים הגדולים והסופרים והזקנים׃
8ויאמר אליו פילפוס אדני הראנו נא את האב ודי לנו׃
3וכי יאמר איש אליכם דבר ואמרתם האדון צריך להם וברגע ישלחם׃
4וכל זאת היתה למלאת הנאמר ביד הנביא לאמר׃
34ויאמרו האדון צריך לו׃
33והוא אמר אליו אדני הנני נכון ללכת אתך גם לבית האסורים גם למות׃
37ויען ויאמר אליהם תנו אתם להם לאכלה ויאמרו אליו הנלך לקנות לחם במאתים דינר ונתן להם לאכלה׃
38ויאמר אליהם כמה ככרות לחם יש לכם לכו וראו וידעו ויאמרו חמש ושני דגים׃
45ויבא אל התלמידים ויאמר אליהם נומו מעתה ונוחו הנה השעה קרובה ובן האדם נמסר לידי חטאים׃
25דיו לתלמיד להיות כרבו ולעבד להיות כאדניו אם לבעל הבית קראו בעל זבוב אף לאנשי ביתו׃
1¶ ויהי ככלות ישוע לדבר את כל הדברים האלה ויאמר אל תלמידיו׃
47עודנו מדבר והנה בא יהודה אחד משנים העשר ועמו המון רב ברחבות ובמקלות מאת ראשי הכהנים וזקני העם׃
38ויאמר להם נפשי מרה לי עד מות עמדו פה ושקדו עמי׃
29ויהי בקרבו אל בית פגי ובית היני בהר הנקרא הר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו לאמר׃
17ויאמרו אליו אין לנו פה כי אם חמשת ככרות לחם ושני דגים׃
18ויאמר הביאום אלי הלם׃
28וימלא הכתוב האמר ואת פשעים נמנה׃
71ויאמרו מה לנו עוד לבקש עדות הלא באזנינו שמענוה מפיו׃
13ויאמר אליהם תנו אתם להם לאכל ויאמרו אין לנו כי אם חמשת ככרות לחם ודגים שנים בלתי אם נלך ונקנה אכל לכל העם הזה׃
38שמעתם כי נאמר עין תחת עין שן תחת שן׃
25והמון עם רב הלכים אתו ויפן ויאמר אליהם׃
25ויאמרו אליו אדנינו יש לו עשרת מנים׃
51ויאמר אליהם ישוע האתם הבינותם את כל זאת ויאמרו אליו כן אדנינו׃
34ויאמר ישוע אבי סלח להם כי לא ידעו מה הם עשים ויחלקו בגדיו להם ויפילו גורל׃
7ויען אתו פילפוס לחם מאתים דינר לא ימצא להם לקחת לו איש איש מעט׃
32וילכו השלוחים וימצאו כאשר דבר אליהם׃
9ויאמר עשו יש לי רב אחי יהי לך אשר לך׃
38ויצלבו אתו שני פריצים אחד לימינו ואחד לשמאלו׃
9ויאמרו אליו באי זה מקום תחפץ כי נכין אותו׃