איכה 5:10
עורנו כתנור נכמרו מפני זלעפות רעב׃
עורנו כתנור נכמרו מפני זלעפות רעב׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
8עבדים משלו בנו פרק אין מידם׃
9בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר׃
8חשך משחור תארם לא נכרו בחוצות צפד עורם על עצמם יבש היה כעץ׃
9טובים היו חללי חרב מחללי רעב שהם יזובו מדקרים מתנובת שדי׃
10ידי נשים רחמניות בשלו ילדיהן היו לברות למו בשבר בת עמי׃
30עורי שחר מעלי ועצמי חרה מני חרב׃
31ויהי לאבל כנרי ועגבי לקול בכים׃
11נשים בציון ענו בתלת בערי יהודה׃
5שחורה אני ונאוה בנות ירושלם כאהלי קדר כיריעות שלמה׃
6אל תראוני שאני שחרחרת ששזפתני השמש בני אמי נחרו בי שמני נטרה את הכרמים כרמי שלי לא נטרתי׃
3יתומים היינו אין אב אמתינו כאלמנות׃
4מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאו׃
5על צוארנו נרדפנו יגענו לא הונח לנו׃
6מצרים נתנו יד אשור לשבע לחם׃
3כי כלו בעשן ימי ועצמותי כמו קד נחרו׃
4הוכה כעשב ויבש לבי כי שכחתי מאכל לחמי׃
5מקול אנחתי דבקה עצמי לבשרי׃
20עבר קציר כלה קיץ ואנחנו לוא נושענו׃
21על שבר בת עמי השברתי קדרתי שמה החזקתני׃
6מפניו יחילו עמים כל פנים קבצו פארור׃
3בחסר ובכפן גלמוד הערקים ציה אמש שואה ומשאה׃
16הקדרים מני קרח עלימו יתעלם שלג׃
10בוקה ומבוקה ומבלקה ולב נמס ופק ברכים וחלחלה בכל מתנים ופני כלם קבצו פארור׃
17על זה היה דוה לבנו על אלה חשכו עינינו׃
20וזהמתו חיתו לחם ונפשו מאכל תאוה׃
21יכל בשרו מראי ושפי עצמותיו לא ראו׃
3ואשר אכלו שאר עמי ועורם מעליהם הפשיטו ואת עצמתיהם פצחו ופרשו כאשר בסיר וכבשר בתוך קלחת׃
25כי שחה לעפר נפשנו דבקה לארץ בטננו׃
12זה לחמנו חם הצטידנו אתו מבתינו ביום צאתנו ללכת אליכם ועתה הנה יבש והיה נקדים׃
5רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף׃
10ערום הלכו בלי לבוש ורעבים נשאו עמר׃
11בין שורתם יצהירו יקבים דרכו ויצמאו׃
2אבלה יהודה ושעריה אמללו קדרו לארץ וצוחת ירושלם עלתה׃
5ועתה כבשר אחינו בשרנו כבניהם בנינו והנה אנחנו כבשים את בנינו ואת בנתינו לעבדים ויש מבנתינו נכבשות ואין לאל ידנו ושדתינו וכרמינו לאחרים׃
4בלה בשרי ועורי שבר עצמותי׃
13ממרום שלח אש בעצמתי וירדנה פרש רשת לרגלי השיבני אחור נתנני שממה כל היום דוה׃
6בחדש הרביעי בתשעה לחדש ויחזק הרעב בעיר ולא היה לחם לעם הארץ׃
17למען יחסרו לחם ומים ונשמו איש ואחיו ונמקו בעונם׃
10נגששה כעורים קיר וכאין עינים נגששה כשלנו בצהרים כנשף באשמנים כמתים׃
24שמענו את שמעו רפו ידינו צרה החזיקתנו חיל כיולדה׃
20אם לא נכחד קימנו ויתרם אכלה אש׃
17עבשו פרדות תחת מגרפתיהם נשמו אצרות נהרסו ממגרות כי הביש דגן׃
5לבש בשרי רמה וגיש עפר עורי רגע וימאס׃
10ישבי חשך וצלמות אסירי עני וברזל׃
6ויגדל עון בת עמי מחטאת סדם ההפוכה כמו רגע ולא חלו בה ידים׃
19קלים היו רדפינו מנשרי שמים על ההרים דלקנו במדבר ארבו לנו׃
6ועתה נפשנו יבשה אין כל בלתי אל המן עינינו׃
6כי קרבו כתנור לבם בארבם כל הלילה ישן אפהם בקר הוא בער כאש להבה׃
7ארצכם שממה עריכם שרפות אש אדמתכם לנגדכם זרים אכלים אתה ושממה כמהפכת זרים׃
22ואל ארץ יביט והנה צרה וחשכה מעוף צוקה ואפלה מנדח׃