מרקוס 14:11
והם כשמעם שמחו ויאמרו לתת לו כסף ויבקש תאנה למסרו׃
והם כשמעם שמחו ויאמרו לתת לו כסף ויבקש תאנה למסרו׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
4וילך וידבר עם ראשי הכהנים ושרי החיל איך ימסרנו אל ידם׃
5וישמחו ויאתו לתת לו כסף׃
6ויבטח אתם ויבקש תואנה למסרו אליהם שלא לעיני ההמון׃
10ויהודה איש קריות אחד משנים העשר הלך אל ראשי הכהנים למסר אותו אליהם׃
14וילך אחד משנים העשר הנקרא יהודה איש קריות אל ראשי הכהנים׃
15ויאמר מה תתנו לי ואמסרנו בידכם וישקלו לו שלשים כסף׃
16ומן העת ההיא בקש תאנה למסר אותו׃
42קומו ונלכה הנה המוסר אותי קרב׃
43עודנו מדבר ויהודה בא והוא אחד משנים העשר ועמו המון רב בחרבות ובמקלות מאת הכהנים הגדולים והסופרים והזקנים׃
44והמוסר אתו נתן להם אות לאמר האיש אשר אשקהו זה הוא אותו תפשו והוליכהו אל ימלט׃
45הוא בא והוא נגש אליו ויאמר רבי רבי וינשק לו׃
46וישלחו בו את ידיהם ויתפשהו׃
1¶ ויהי יומים לפני חג הפסח והמצות ויבקשו הכהנים הגדולים והסופרים איך יתפשהו בערמה להמיתו׃
3וירא יהודה המסר אותו כי הרשיעהו וינחם וישב את שלשים הכסף אל הכהנים הגדולים והזקנים לאמר׃
4חטאתי כי דם נקי הסגרתי והם אמרו מה לנו ולזאת אתה תראה׃
4ויאמר אחד מתלמידיו הוא יהודה בן שמעון איש קריות העתיד למסרו׃
5מדוע לא נמכרה המרקחת בשלש מאות דינר ונתן לעניים׃
12ויהי בראשון לחג המצות עת זבח הפסח ויאמרו אליו תלמידיו איפה תחפץ לאכל את הפסח ונלכה ונכין׃
12ויקהלו עם הזקנים ויתיעצו ויתנו כסף לרב אל אנשי הצבא לאמר׃
47]74-64[׃
48ויאמר ישוע אליו יהודה הבנשיקה אתה מוסר את בן האדם׃
2ויהי אחרי החל הסעודה והשטן נתן בלב יהודה בן שמעון איש קריות למסרו׃
21ויהי ככלות ישוע לדבר הדברים האלה ויבהל ברוחו ויעד ויאמר אמן אמן אני אמר לכם כי אחד מכם ימסרני׃
21אך הנה יד המסר אותי אתי על השלחן׃
22כי הן בן האדם הלך לו כפי אשר נחרץ עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר׃
23והם החלו לחקר איש את רעהו מי הוא זה מהם אשר יעשה זאת׃
2והכהנים הגדולים והסופרים מבקשים איך יהרגהו כי יראו מפני העם׃
47עודנו מדבר והנה בא יהודה אחד משנים העשר ועמו המון רב ברחבות ובמקלות מאת ראשי הכהנים וזקני העם׃
48והמסר אתו נתן להם אות לאמר האיש אשר אשקהו זה הוא תפשוהו׃
49ומיד נגש אל ישוע ויאמר שלום לך רבי וינשק לו׃
16ויצאו תלמידיו ויבאו העירה וימצאו כאשר דבר להם ויכינו את הפסח׃
17ויהי בערב ויבא עם שנים העשר׃
18ויסבו ויאכלו ויאמר ישוע אמן אמר אני לכם אחד מכם האכל אתי ימסרני׃
19ויחלו להתעצב ויאמרו אליו זה אחר זה הכי אני הוא׃
20ויען ויאמר אליהם אחד משנים העשר הוא הטבל עמי בקערה׃
21הן בן האדם הלך ילך כאשר כתוב עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר בן האדם טוב לאיש ההוא שלא נולד׃
29כי יש אשר חשבו כי אמר אליו ישוע קנה לנו צרכי החג או לתת לאביונים יען אשר כיס הכסף תחת יד יהודה׃
26ויען ישוע הנה זה הוא אשר אטבל פתי לתתו לו ויטבל את פתו ויתן אל יהודה בן שמעון איש קריות׃
15ויקחו את הכסף ויעשו כאשר למדו ותצא השמועה הזאת בין היהודים עד היום הזה׃
12ואמר אליהם אם טוב בעיניכם הבו שכרי ואם לא חדלו וישקלו את שכרי שלשים כסף׃
19ואת יהודה איש קריות אשר גם מסרו׃
4ויועצו יחדו לתפש את ישוע בערמה ולהמיתו׃
23ויען ויאמר האיש אשר טבל עמי את ידו בקערה הוא ימסרני׃
25ויען יהודה המסר אותו ויאמר רבי האני הוא ויאמר אליו אתה אמרת׃
21ובאכלם ויאמר אמן אמר אני לכם כי אחד מכם ימסרני׃
22ויהי בהתהלכם בארץ הגליל ויאמר אליהם ישוע עתיד בן האדם להמסר בידי אנשים׃
10ויתנו אתם אל שדה היוצר כאשר צוני יהוה׃
45ויבא אל התלמידים ויאמר אליהם נומו מעתה ונוחו הנה השעה קרובה ובן האדם נמסר לידי חטאים׃
6ויקחו ראשי הכהנים את הכסף ויאמרו לא נכון לנו לתתו אל ארון הקרבן כי מחיר דמים הוא׃
71זאת אמר על יהודה בן שמעון איש קריות כי עתיד היה למסרו והוא אחד משנים העשר׃