קהלת 10:13

תנ ך עברי מודרני

תחלת דברי פיהו סכלות ואחרית פיהו הוללות רעה׃

📖 ניתוח דקדוקי

הטקסט המקורי

תְּחִלַּ֥ת דִּבְרֵי־פִ֖יהוּ סִכְל֑וּת וְאַחֲרִ֣ית פִּ֔יהוּ הוֹלֵל֖וּת רָעָֽה׃

תעתיק

təḥillat dibrê-pîhû siklût wə-ʾaḥărît pîhû hôlēlût rāʿâ

פרטי דקדוק

• *təḥillat*: feminine singular construct - beginning of
• *dibrê-pîhû*: masculine plural construct + masculine singular noun with 3rd masculine singular suffix - words of his mouth
• *siklût*: feminine singular noun - foolishness
• *wə-ʾaḥărît*: conjunction + feminine singular construct - and end of
• *pîhû*: masculine singular noun with 3rd masculine singular suffix - his mouth
• *hôlēlût*: feminine singular noun - madness
• *rāʿâ*: feminine singular adjective - evil/harmful

משמעויות מילים

• *təḥillat*: beginning/start
• *dibrê-pîhû*: words of his mouth/his speech
• *siklût*: foolishness/folly/stupidity
• *ʾaḥărît*: end/outcome/latter part
• *hôlēlût*: madness/insanity/senselessness
• *rāʿâ*: evil/harmful/wicked

פסוקים מקושרים

• שופ׳ 14:15 : 15 ויהי ביום השביעי ויאמרו לאשת שמשון פתי את אישך ויגד לנו את החידה פן נשרף אותך ואת בית אביך באש הלירשנו קראתם לנו הלא׃
• שמ״א 20:26-33 : 26 ולא דבר שאול מאומה ביום ההוא כי אמר מקרה הוא בלתי טהור הוא כי לא טהור׃ 27 ויהי ממחרת החדש השני ויפקד מקום דוד ויאמר שאול אל יהונתן בנו מדוע לא בא בן ישי גם תמול גם היום אל הלחם׃ 28 ויען יהונתן את שאול נשאל נשאל דוד מעמדי עד בית לחם׃ 29 ויאמר שלחני נא כי זבח משפחה לנו בעיר והוא צוה לי אחי ועתה אם מצאתי חן בעיניך אמלטה נא ואראה את אחי על כן לא בא אל שלחן המלך׃ 30 ויחר אף שאול ביהונתן ויאמר לו בן נעות המרדות הלוא ידעתי כי בחר אתה לבן ישי לבשתך ולבשת ערות אמך׃ 31 כי כל הימים אשר בן ישי חי על האדמה לא תכון אתה ומלכותך ועתה שלח וקח אתו אלי כי בן מות הוא׃ 32 ויען יהונתן את שאול אביו ויאמר אליו למה יומת מה עשה׃ 33 ויטל שאול את החנית עליו להכתו וידע יהונתן כי כלה היא מעם אביו להמית את דוד׃
• שמ״א 22:7-8 : 7 ויאמר שאול לעבדיו הנצבים עליו שמעו נא בני ימיני גם לכלכם יתן בן ישי שדות וכרמים לכלכם ישים שרי אלפים ושרי מאות׃ 8 כי קשרתם כלכם עלי ואין גלה את אזני בכרת בני עם בן ישי ואין חלה מכם עלי וגלה את אזני כי הקים בני את עבדי עלי לארב כיום הזה׃
• שמ״א 22:16-18 : 16 ויאמר המלך מות תמות אחימלך אתה וכל בית אביך׃ 17 ויאמר המלך לרצים הנצבים עליו סבו והמיתו כהני יהוה כי גם ידם עם דוד וכי ידעו כי ברח הוא ולא גלו את אזנו ולא אבו עבדי המלך לשלח את ידם לפגע בכהני יהוה׃ 18 ויאמר המלך לדויג סב אתה ופגע בכהנים ויסב דויג האדמי ויפגע הוא בכהנים וימת ביום ההוא שמנים וחמשה איש נשא אפוד בד׃
• שמ״א 25:10-11 : 10 ויען נבל את עבדי דוד ויאמר מי דוד ומי בן ישי היום רבו עבדים המתפרצים איש מפני אדניו׃ 11 ולקחתי את לחמי ואת מימי ואת טבחתי אשר טבחתי לגזזי ונתתי לאנשים אשר לא ידעתי אי מזה המה׃
• שמ״ב 19:41-20:1 : 41 והנה כל איש ישראל באים אל המלך ויאמרו אל המלך מדוע גנבוך אחינו איש יהודה ויעברו את המלך ואת ביתו את הירדן וכל אנשי דוד עמו׃ 42 ויען כל איש יהודה על איש ישראל כי קרוב המלך אלי ולמה זה חרה לך על הדבר הזה האכול אכלנו מן המלך אם נשאת נשא לנו׃ 43 ויען איש ישראל את איש יהודה ויאמר עשר ידות לי במלך וגם בדוד אני ממך ומדוע הקלתני ולא היה דברי ראשון לי להשיב את מלכי ויקש דבר איש יהודה מדבר איש ישראל׃ 1 ¶ ושם נקרא איש בליעל ושמו שבע בן בכרי איש ימיני ויתקע בשפר ויאמר אין לנו חלק בדוד ולא נחלה לנו בבן ישי איש לאהליו ישראל׃
• מל״ב 6:27 : 27 ויאמר אל יושעך יהוה מאין אושיעך המן הגרן או מן היקב׃
• מל״ב 6:31 : 31 ויאמר כה יעשה לי אלהים וכה יוסף אם יעמד ראש אלישע בן שפט עליו היום׃
• מש׳ 29:9 : 9 איש חכם נשפט את איש אויל ורגז ושחק ואין נחת׃
• מתי 2:7-8 : 7 אז קרא הורדוס למגושים בסתר ויחקר אתם לדעת עת הראות הכוכב׃ 8 וישלחם בית לחם ויאמר לכו חקרו היטב על דבר הילד והיה כי תמצאון אתו והגדתם לי ואבאה להשתחות לו גם אני׃
• מתי 2:16 : 16 וירא הורדוס כי התלו בו המגושים ויקצף מאד וישלח וימת את כל הילדים אשר בבית לחם ובכל גבוליה מבן שנתים ולמטה כפי העת אשר חקרה מפי המגושים׃
• לוק 6:2 : 2 ויש מן הפרושים אשר אמרו אליהם למה אתם עשים את אשר איננו מתר לעשות בשבת׃
• לוק 6:11 : 11 והמה נמלאו חמה ויוסדו יחד מה לעשות לישוע׃
• לוק 11:38 : 38 ויתמה הפרוש בראתו אשר לא נטל ידיו בראשונה לפני הסעודה׃
• לוק 11:53-54 : 53 ויהי כדברו להם את אלה ויחלו הסופרים והפרושים לשטם אותו מאד ולהקשות לו בדברים רבים׃ 54 ויארבו לו ויבקשו לצודד דבר מפיהו למען ימצאו עליו שטנה׃
• יוח 12:10 : 10 וראשי הכהנים התיעצו להרג גם את לעזר׃
• מע״ש 5:28-33 : 28 הלא צוה צוינו עליכם לבלתי למד בשם הזה והנה מלאתם את ירושלים תורתכם ותחפצו להביא עלינו את דמי האיש הזה׃ 29 ויען פטרוס והשליחים ויאמרו הלא עלינו להקשיב בקול אלהים מהקשיב בקול בני אדם׃ 30 אלהי אבותינו הקים את ישוע אשר שלחתם ידכם בו ותתלו אותו על העץ׃ 31 את זה נשא האלהים בימינו לשר ולמושיע לתת תשובה לישראל וסליחת החטאים׃ 32 ואנחנו עדיו על אלה וגם רוח הקדש אשר נתן אותו האלהים לשמעים בקולו׃ 33 ויהי כשמעם ויתרגזו ויתיעצו להרוג אתם׃
• מע״ש 6:9-9 : 9 ויקומו אנשים מבית הכנסת הנקרא על שם הליברטינים ושל קורינים ואלכסנדריים ומן בני קיליקיא ואסיא ויתוכחו עם אסטפנוס׃ 10 ולא יכלו עמד לנגד החכמה והרוח אשר דבר בו׃ 11 ויסיתו בו אנשים אמרים שמענו אתו מדבר גדופים במשה ובאלהים׃
• מע״ש 7:54-59 : 54 ויהי כשמעם את אלה התרגזו בלבבם ויחרקו עליו שניהם׃ 55 והוא מלא רוח הקדש ויבט השמימה וירא את כבוד אלהים ואת ישוע נצב לימין האלהים׃ 56 ויאמר הנני ראה את השמים נפתחים ואת בן האדם נצב לימין האלהים׃ 57 ויצעקו בקול גדול ויאטמו את אזניהם ויתנפלו עליו כלם יחד׃ 58 וידחפהו חוצה לעיר ויסקלו אתו באבנים והעדים פשטו את בגדיהם לרגלי בחור אחד ושמו שאול׃ 59 ויסקלו את אסטפנוס והוא משוע ואמר אדני ישוע קבל את רוחי׃
• מע״ש 19:24-28 : 24 כי צורף כסף אחד דמטריוס שמו עשה היכלות כסף של ארטמיס המציא לחרשים משכרת לא מעט׃ 25 ויקהל אתם ואת שאר העסקים במלאכה ההיא ויאמר אנשים אתם ידעים כי מן המלאכה הזאת עשינו כבוד׃ 26 ואתם ראים ושמעים אשר לא באפסוס לבדה כי גם כמעט באסיא כלה זה פולוס פתה והדיח המון עם רב לאמר לא אלהים אלה הנעשים בידים׃ 27 ועתה עוד מעט ולא לבד חלקנו זה יהיה לבוז כי אם גם היכל ארטמיס המלכת הגדולה יחשב לאין ותכלה תפארתה אשר כל אסיא וכל ישבי תבל מכבדים אותה׃ 28 ויהי כשמעם את דבריו וימלאו חמה ויצעקו לאמר גדולה ארטמיס של האפסיים׃